סמ"ר שלו דגן ז"ל

קורות חיים

שלו, בן יואל ופלור, נולד אח תאום לעומר יבדל"א ב15/11/2002, נולד בחיפה ובילדותו עקרה המשפחה ושלו התגורר וגדל בקרית ים, שלו למד בבית הספר היסודי אפק, חטה"ב יהונתן ובתיכון באורט מוצקין.

מילדות חלם שלו להיות לוחם, ב 9/12/21 התגייס לצה״ל, יכל להיות בכל תפקיד אפשרי אך בחר להיות לוחם בגדוד 51 בגולני ולהמשיך את המורשת המשפחתית ואת דרכו של אביו שהיה אף הוא לוחם באותו גדוד, שלו קיבל הענקות הצטיינות הן מהמח״ט והן ממ״מ המחלקה על היותו לוחם מצטיין.

שלו היה קסם של ילד, מלא אור ושמחת חיים שאין לתאר, בכל מקום אליו הגיע האווירה התרוממה בשניה והחדר מיד הואר. שלו היה מחובר מאד למדינה, שלו נהג לומר ״אני מוכן להקריב את החיים שלי למען המדינה, כדי שאתם תחיו חיים טובים יותר״, שירת "התקווה" עוררה בו גאווה והתרגשות גדולה.

כל מי שהכיר אותו אהב אותו מאד, אי אפשר היה להתעלם ממנו, הוא אחד כזה שמיד מתאהבים בו, עם חוש ההומור, השמחה, השנינות, החוכמה וחריפות הדעת, טוב הלב, החיוך והעיניים הקורנות, פשוט אי אפשר לפספס איזה מיוחד היה.

תמיד דאג לכולם ושם עצמו במקום אחרון, תמיד עזר לכל מי שצריך ודחף קדימה, תמיד בראש, הכריזמה והעוצמה שלו סחפו רבים אחריו, הוא ידע לנתח מהר כל מצב ולקחת את ההחלטות הנכונות באופן מעורר הערצה, הוא לקח את החיים בריצה וניצל כל דקה עם תום, ״צריך להנות מכל רגע וכמה שיותר״ ותמיד הלך אחר האמת שלו. שלו היה winner אמיתי ובלתי ניתן לעצירה ולמרות כל המאפיינים הטובים שאפיינו אותו היה מאד צנוע בדרכו.

שלו, בן 20 בנופלו, נפל בקרב ב 7/10/2023, במלחמת חרבות ברזל במוצב הבית הלבן - ח׳ירבת מע׳ין שנמצא בכניסה לקיבוץ נירים שבעוטף עזה, בעת שהגן על ישובי העוטף יחד עם חבריו לגדוד.

בחייו ובמותו שלו מצווה לנו להמשיך את דרכו בעוז, עוצמה, אור, שמחה, ונתינה.

ואלו מילותיו :

״להרים את הראש תמיד ולא להכנע לכלום אף פעם,

להסתכל למכשולים בלבן של העיניים ולא להראות חולשה אף פעם,

ותמיד תמיד תמיד לתת מבלי לבקש תמורה״