תפריט נגישות

סמל עילי בר שדה ז"ל

עילי בר שדה
בן 19 בנפלו
בן לימור ועוזי
נולד ברמת גן
בי"ב בניסן תשס"ד, 3/4/2004
התגורר ברמת גן
התגייס ב-12/12/2022
שרת בחטיבת גולני גד' 13
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשפ"ד, 7/10/2023
במלחמת "חרבות ברזל"
מקום נפילה: זיקים
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
אזור: 2, חלקה: 21, שורה: 4, קבר: 1.
הותיר: הורים ואח

קורות חיים

נולד ביום י"ג בניסן תשס"ד (3.4.2004) ברמת גן. בנם של לימור ועוזי, אח לעמרי. עילי גדל והתחנך ברמת גן. למד בבית הספר היסודי "מורדי הגטאות" והמשיך ללימודי תיכון ב"תיכון העירוני ע"ש בליך" במגמות ביולוגיה ומנהל עסקים.

"אדם נפלא, תאב חיים, צנוע ואיכותי" תיארו אותו אוהביו, "חבר טוב ואיש של אהבה ונתינה. היה מאלו שעושים הרבה ובשקט. תמיד עזר, הושיט יד ופעל למען החברים. ידע לשמח, להצחיק ולהפיץ את האנרגיה החיובית שלו לכל עבר. השקט האופייני שלו בלט על ידי עשייה. מעולם לא היה צריך לבקש ממנו דבר שכן היה נכון לעזור בכל עת. את הלב הגדול שלו עטפו כנות, כבוד וערכים".

חרוץ ואחראי, כבר בכיתה י"א החל לעבוד בעבודות שונות – בשבוע הספר בתל אביב ובפיצרייה "ברוקלין" ברחוב דיזינגוף בתל אביב, נהנה מהעצמאות הכלכלית ומהעבודה לצד חבריו אשר סיפרו על טוב ליבו ועל כי בכל עת התנדב בשמחה לגבות אותם במשמרות.

ספורטאי חובב, נהנה מאימוני ריצה, משחקי כדורסל, כדורגל וגלישה. "עילי היה אוהד מושבע של קבוצת 'מכבי תל אביב' בכדורגל ובכדורסל" סיפר אביו, "בחתונה של בת דודו נכח גם 'השועל' - ראש מועדון אוהדי האולטראס של 'מכבי תל אביב' בכדורסל. 'השועל' ראה אותו עם החיוך הכובש שלו והעניק לו את הצעיף של האולטראס".

אוהב טבע, מוזיקה ואומנות. ניחן בכישרון מוזיקלי יוצא דופן ולימד את עצמו לנגן על שלושה סוגי גיטרות – קלאסית, אקוסטית וחשמלית וכן באורגן חשמלי.

עם סיום לימודי התיכון יצא לטייל לבדו בקולומביה ובהמשך בסרי לנקה, נהנה לצבור חוויות, לראות נופים ולהכיר אנשים חדשים במסעו בעולם.

ביום 12.12.2022 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת כלוחם, שובץ בגדוד 13 בחטיבת "גולני". הוא שמח מאוד על שיבוצו – "עילי בחר להיות לוחם מתוך הערכים שהאמין בהם - אהבת אדם, ערבות הדדית והגנה על המולדת. בבחירה שלו להיות לוחם היה מודע לסכנה" סיפר אביו. לאורך מסלול ההכשרה גילה נחישות ומוטיבציה אדירה לביצוע משימותיו בהצלחה, היה חדור מטרה, לא ויתר לעצמו גם נוכח הקשיים המנטליים והפיזיים במסלול וסייע לחבריו להתמיד ולהצליח. ראה חשיבות גדולה במתן עזרה לצוות שלו, חיזק אותם, התעניין בשלומם והתנדב לכל משימה. בזכות איכויותיו אלו קיבל בטקס סיום המסלול וקבלת הכומתה אות "מצטיין מופת פלוגתי", והכומתה החומה הוענקה לו על ידי מפקד החטיבה.

"היו לו חיוך כובש וקסם אישי" סיפרו חבריו לפלוגה, "הייתה לו אהבה רבה לזולת ויכולת מדהימה לראות כל אחד באשר הוא ולהושיט יד לעזרה בשקט ובצנעה. ניגן לפלוגה בגיטרה כדי להעלות את המורל והצחיק את כולם במשימות המפרכות. בתמונות רואים את החבר'ה לאחר מסעות ארוכים ומפרכים, עם פנים עצובות ורק עילי מחייך עם החיוך התמידי שלו. בזמן החופשי של הלוחמים ראו אותו רץ ברחבי הבסיס".

ניחן בעוצמה פנימית שקטה ובכושר מנהיגות, הקפיד לראות את הטוב והחיובי שבכל סיטואציה. "אחד ויחיד, לב זהב" תיאר אותו חברו, "אצלך הגוף והנפש היו דבר אחד, נשמה אחת גדולה. אור ושמחה היו מוקרנים סביבך לאורך כל היום. גם את הלא טוב לקחת בטוב. אתה ההוכחה ששום דבר לא בשמיים והכול אפשרי. היית לי מקור להשראה... קראנו לו 'try hard' - אחד שבוחר את הדרך הקשה והמאתגרת ונצמד אליה. שנון ומצחיק".

קשור מאוד היה למשפחתו המורחבת והקפיד לדרוש בשלומה של סבתו בכל שיחת טלפון עם בני המשפחה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עילי, אשר הוצב באותה השבת באבטחת מוצב זיקים-יפתח, קם עם חבריו לבוקר של מלחמה. את המוצב תקפו עשרות מחבלי חמאס תוך שיגור של מאות פצמ"רים (פצצות מרגמה) ורימונים. הלוחמים נערכו לקרב וניהלו בגבורה ובאומץ לב קרבות פנים אל פנים עם המחבלים הרבים מולם.

במהלך הקרב במוצב עילי קיבל שלוש החלטות גורליות, מודעות, בקור רוח ותחת אש:

ראשונה - כששמע את הלחימה העזה והיריות החליט לרוץ מעמדת הש"ג האחורי לאזור הש"ג הקדמי ולחתור למגע מול המחבלים שהגיעו לשער המוצב.

שנייה - החליט להתקדם התקדמות נוספת לש"ג עצמו כדי לנסות לבלום את המחבלים.

ושלישית - עילי היה בעמדה עם חיילת ששמרה שם, וכשהמפקד שלו אמר לו לחלץ את עצמו לאחור ושהוא יחפה עליו באש החליט שלא לעזוב אותה. הוא אמר למפקדו: "אני לא עוזב אותה, נשאר איתה וגם מגן על המולדת".

כל הלחימה מול המחבלים הייתה מעמדת הש"ג, כשהמחבלים מחוץ לבסיס ומסביב לגדר. במהלך הלחימה עילי הספיק להתקשר למ"פ ולמ"מ שהיו בדרכם מהבית לעוטף, ודיווח להם בקור רוח על מה שקורה. בהמשך התקדם מעמדת הבטון לעמדת הש"ג הקדמית כדי להתקרב למחבלים, הצליח לפגוע ברבים אך שם נהרג.

בזכות עילי וחבריו שלחמו ונפלו בקרב נמנעה כניסת המחבלים לבסיס וניצלו חייהם של עשרות חיילים, חיילות, אזרחים ואזרחיות ששהו בחמ"ל המוצב.

רב-טוראי עילי בר-שדה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

ספד לו אביו: "ילד מושלם שלי, כליל השלמות. יפה נפש. אוהב צדק. בפועלו הוא מימש את הטוב שבו ומימש ערכים ואידיאלים טובים ונאצלים... האובדן קשה מנשוא, חיינו קיבלו תפנית מרה וכואבת אך נזכור כולנו שבמותם ציוו לנו את החיים. נבחר בחיים מתוך תחושת גאווה בבנים ובבנות שלנו שהלכו אחר האמת שלהם במותם כמו גם בחייהם".

ספדה אימו: "עילי היה ילד מאוד שמח, תאב חיים, מוכשר, יצירתי. הייתה לו נפש טובה וחפצת חיים. ילד שאהב לעזור ולתת מעצמו, לא שאל שאלות. אדם של שמחה, של חיוך, של עידוד. אהוב על כולם. אישיותו הייתה חיובית וקורנת".

ספד לו מפקדו: "בחור זהב, בעל ערכים שיש ללמוד ממנו. על מעשיו בלחימה הוא ראוי להערכה אין סופית. הוא הקריב את עצמו למען החברים שלו, למען כל המוצב, בלם אותם עד הרגע האחרון ופשוט לא ויתר. זה סיפור שאסור שיישכח".

ספד חברו: "עילי אחי היקר, אני לנצח אזכור את הנחישות שלך, את רוח השטות שלך, את המנטליות החזקה ואת קור הרוח שלך.

אתה לנצח תהיה בליבי, אתה חבר אמת ואישיות נדירה. זכיתי להיות חבר שלך, אני רוצה שתדע שאני מקדיש לך את הניצחונות בכל משחק שלי ולוקח איתי את התחרותיות והווינריות שלך, את טוב הלב שלך וערך החברות שהיה ראשון בסולם הערכים שלך".

חבר נוסף כתב: "עילי אחי, היית אדם מיוחד, אדם של נתינה, אדם של מעשים, אדם של אמת. השירות הקרבי הוא סך הכול ביטוי לאדם שאתה, מאז ומתמיד היית לוחם, אחד כזה שידע לכבוש את פסגת ההר כשצריך ותמיד בשקט ובענווה אחת גדולה.

לא אשכח את הרגעים הקשים שלנו, את העזרה שלך בגיבוש ולצערי לא המשכנו יחד בצבא ולא יכולתי לעזור לך חזרה ועל זה אני מבקש ממך סליחה. סליחה על שדרכינו נפרדו בצבא, סליחה שלא עשיתי כל מה שאני יכול בשביל להגן עליך, כי אנשים כמוך צריך לשמור מכל משמר. אתגעגע אליך אחי, אתה מלאך. נוח על משכבך בשלום".

חבר אחר כתב: "הוא נכנס ללב של כולם. לא מפתיע אותנו שכך בחר לפעול בקרב הקשה, בחר בערכים שהוא האמין בהם מתוך ערכים שדבק לאורם – דאגה לחברים שלו ואהבת המולדת".

באתר יוטיוב זמינים לצפייה כמה סרטונים הכוללים ריאיון עם אביו בשילוב תמונות וקטעי וידאו מתחנות חייו השונות של עילי. כן זמינים לשמיעה ראיונות שערכה אימו עם תחנת הרדיו "כאן ב' (רשת ב')" ו"כאן 11".

אשכול גנים אשר הוקם ברמת גן, העיר בה גדל, נקרא על שמו - "אשכול עילי".

הופק במערכת "גלעד-לזכרם", באמצעות חב' תבונה בע"מ (054-6700799)
בניית אתרים: לוגו חברת תבונה