סמ"ר יעד בן יעקב ז"ל

קורות חיים

בן הזקונים של ליהי ויובל. נולד ביום כ"ב בחשוון תשס"ג (28.10.2002) בפתח תקווה. אח לדור, אביב, סתיו ועידית.

יעד, תינוק חייכן עם עיני שקד יפהפיות, נולד בפתח תקווה – אם המושבות – במשפחה חמה ואוהבת. תקופה קצרה בראשית חייו התגוררו בראש העין, ולאחר מכן עברו צפונה, לקריית ביאליק, שם התחנך בגן חובה ועלה לכיתה א' בבית הספר היסודי "קדימה". כשסיים את כיתה ה' חזרה המשפחה למרכז הארץ, לשכונת כפר גנים שבפתח תקווה, שם השלים את לימודיו היסודיים בבית הספר "הס", המשיך לחטיבת הביניים "בן צבי", ולנוכח הישגיו וכישוריו שובץ בכיתה המדעית-טכנולוגית. המורים סיפרו על ילד מקסים וחייכן, תלמיד למופת שבלט בתכונותיו הטובות וביחס המכבד שנתן לכל אדם באשר הוא. בכיתה ז' הצטרף לתנועת הנוער "המחנות העולים" והתחנך בה כשנתיים. סיפרה פאר, המדריכה: "יעד היה כמו ילד שלי. ילד אדיב וטוב לב שהפך לגבר, ומגבר – לגיבור.״

עם סיום לימודיו בחטיבה, עבר לבית הספר התיכון "הרב תחומי פתח תקווה ב'" של רשת "עמל". בחר במגמת תקשורת, הרחיב את יחידות הלימוד גם במקצועות מתמטיקה ואנגלית וסיים את לימודיו בהצטיינות. בלט בנוף החברתי בחיוכו הרחב והבוהק, ברוחו הטובה ובשמחת חיים שהשרה על סביבתו.

במהלך השנים גיבש סביבו כמה חברים קרובים, בהם חבריו הטובים ביותר בר, אדם, דניאל ואיתי. "יעד היה הבן אדם עם החיוך הכי יפה שפגשתי," סיפר חברו, "היה לו לב מדהים. הוא אהב להצחיק את כולם, לרקוד ולשמוח במסיבות, ותמיד היה שם בשביל כל החברים. אם הייתי במצב רוח לא טוב או קצת עצוב, תוך חצי דקה הוא הוציא אותי מהעצבות וגרם לי לחייך. זאת הייתה זכות להיות חבר שלו."

כחובב כדורגל וכאוהד שרוף של "ריאל מדריד", יעד לא פספס אף משחק של הקבוצה – אבל למען האמת, הבילוי הביתי האהוב עליו היה להתכרבל בחיקה של אימו תוך כדי צפייה משותפת בטלוויזיה, ולהירדם עם חיוך. "הוא היה עמוד התווך של הבית," סיפרה ליהי, "הגורם המאזן והמלכד במשפחה. ערבי החג, וליל הסדר במיוחד, תמיד היו כיפיים בזכותו. הוא היה מצחיק, מספר בדיחות וגם מקניט – אבל בחיוך, ועם חיבוק ונשיקה." אהב את המפגשים המשפחתיים בחגים ובאירועים שבהם נהנה לפגוש את בני הדודים, להשתובב איתם ולחלוק חוויות. "כשנכנסת לחדר, היית מאיר את כל החלל עם החיוך הגדול שלך," כתבה יסמין.

יעד – כשמו כן היה, בעל שאיפות ותוכניות להגיע רחוק. לאורך חייו נהג להציב לעצמו יעדים ומטרות ופעל להשגתם בנחישות. כך, למשל, כשהחליט ללמוד לנגן בגיטרה, למד לפרוט עליה כמעט לבד, וגילה כישרון מוזיקלי יוצא דופן. "רק לפני פחות משנה התחלת לנגן," כתב שון, חבר שזכה ללוות אותו בתהליך, "ותוך זמן כל כך קצר נהיית ממש תותח. הלכנו ביחד לחנות גיטרות, ניגנו ביחד שעות. ביקשת ממני ללמד אותך שירים אבל לא באמת היית צריך, אחי, אתה רק היית שומע שיר וישר קולט איך לנגן אותו..."

עם אותן נחישות ודבקות במטרה הכין עצמו לקראת שירות צבאי קרבי, והגשים את חלומו – להפוך ל"גולנצ'יק".

יעד התגייס לצה"ל ב-18 באוגוסט 2021, הוצב בחיל הרגלים, והחל את מסלול הכשרת הלוחם בגדוד 13 – "גדעון" – של חטיבת "גולני". שמונה חודשים נמשך המסלול המאתגר, ולכל אורך הדרך חייך, הפגין ביצועים ויכולות, אחווה וערבות הדדית וכבש את לב חבריו ומפקדיו.

את חופשותיו הקצרות, בסופי השבוע, ניצל עד תום, חילק את הזמן בין המשפחה והחברים והקפיד להגיע למשחקי הכדורגל של "מכבי פתח תקווה" כדי לעודד מקרוב את חבר נפשו הדר, בַּלם הקבוצה.

את חג הסוכות תשפ"ד חגג יעד בביתו, ומייד לאחר מכן חזר לבסיסו, במוצב נחל עוז, לא רחוק מגדר הגבול עם רצועת עזה, שם שהו לוחמי גדוד 13. ביום שישי, ערב שמחת תורה, דיבר עם אימו בטלפון, שאל לשלומה וניהל שיחה שגרתית תוך הבטחה להתראות ממש בקרוב.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותה שבת, כבר בשעה 06:30, עם תחילת ההרעשה הכבדה, הורה מפקד הפלוגה ליעד ולחבריו לצוות להיכנס לרכב ה"נמ"ר" (נושא גייסות משוריין "מרכבה") ולנוע אל גדר הגבול. אל מול המחבלים שהסתערו עליהם ניהלו קרבות גבורה פנים אל פנים. גם לאחר שהנמ"ר ספג טיל נ"ט (נגד טנקים) ועלה על מטען, המשיכו הלוחמים לשעוט לאורך הגדר כדי לנסות לבלום את הפשיטה. כעבור שעה וחצי של קרב הרואי החלו בתנועה חזרה למוצב. בדרכם, הספיקו לחסל עשרות מחבלים שעשו את דרכם לקיבוץ נחל עוז ולמוצב. בהגיעם לש"ג פרצו פנימה, ירדו מהנמ"ר ששבק חיים והסתערו על המחבלים. בקרב זה נפל יעד. עימו נפלו מפקד הפלוגה וארבעת חבריו. עוד עשרות מחבריהם לגדוד ולוחמים ולוחמות מיחידות נוספות נפלו בקרב על המוצב.

סמל-ראשון יעד בן יעקב נפל בקרב במוצב נחל עוז ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בסגולה, פתח תקווה. הניח הורים, שני אחים ושתי אחיות.

ספדו לו בני משפחתו: "יעד יקר שלנו, תודה על מי שהיית, על האישיות הכובשת, על הקסם האישי, על היותך חבר – אח ובן למופת. על חיוך מהפנט שתמיד גרם לכל הסובבים אותך לחייך, על הבגרות הרבה שהפגנת ביחס לגילך הצעיר. על שתמיד הצעת כתף תומכת בשעת צרה, על הנגינה המקסימה בגיטרה. היו לך כל כך הרבה חלומות ויעדים להגשים, ואנו מבטיחים לעשות כמיטב יכולתנו כדי שהם יתגשמו. אוהבים בכל ליבנו."

במלאות חודשיים לנפילתו, כתב אחיו אביב: "אחי האהוב, לא הייתה לי הזדמנות להיפרד ממך כמו שצריך. אם היה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור הייתי אומר לך כמה אני אוהב אותך, כמה אני גאה בך על כל מה שאתה. לצד היותך בן זקונים והילד המפונק של אמא, ידעת לשאול את השאלות הקשות ולהראות עומק שלא מצופה מבחור בגילך. אזכור את החיוך היפה שכל כך אפיין אותך, זה שנפרס מאוזן לאוזן. הזיכרונות שלנו ביחד יישארו איתי עד סוף חיי. לעולם לא אשכח אותך."

כתב בן דודו: "בן דוד יקר, תמיד אשא את זיכרונך עימי ואצעד קדימה עם ראש מורם בידיעה שחירפת נפשך בכדי שנוכל להמשיך לחיות חיים בטוחים, שמחים ומשגשגים. כל יום אני מבכה על לכתך אבל מבין שכאשר הגיע תורך בשרשרת הדורות החלטת לא לשבור את אותה שרשרת קדושה והגנת על עם ישראל בגבורה. אזכור תמיד את החיוך שלך ואת שמחת החיים. תישאר בליבי לעד. אוהב ומתגעגע אחי היקר."

יעד הונצח בבתי הספר שלמד בהם בפתח תקווה – חטיבת הביניים "בן צבי" ו"הרב תחומי". בט"ו בשבט תשפ"ד ניטעו עצים לזכרו במרכז שדה ויער שוני בידי חניכי תנועת הנוער "המחנות העולים", ומשפחתו שוקדת על הנצחתו.