סמ"ר אור אסתו ז"ל

קורות חיים

בנם של ארתביה ודובלה. נולד ביום כ"ד בתשרי תשס"ג (30.9.2002) בעיר באר שבע. אח ליצחק, פסיקה, משה, עדן, אופק וטוהר.

אור היה ילד של בית, שכיבד את הוריו והפגין מסירות לכל אחיו. סיפר אחיו אופק: "הוא הראשון שחייגתי אליו לעזרה. כל דבר בחיים שלי הוא ידע. מה אני עושה, עם מי אני מסתובב ומי הם החברים שלי".

אור גדל והתחנך בעיר באר שבע, למד בבית הספר היסודי "גולדה מאיר", בהמשך בחטיבת הביניים ובתיכון למד בבית הספר "מקיף ג'". אור בלט כילד אהוב על המורים ועל התלמידים. "נער חייכן ומלא בקסם אישי", כך תיארה אותו מורתו ימית.

תחביבו של אור היה לשחק ולצפות בכדורגל. כאשר היה כבן חמש-עשרה הצטרף למועדון הכדורגל "מכבי באר שבע", שם שיחק בקבוצת הנערים א'. אור בלט לעיני המאמן ניר מהרגע הראשון בהתנהלותו השלווה ובגישתו החיובית.

דווקא על רקע השקט והשלווה שהקרין בלטה הכריזמה של אור. מגיל צעיר התקיימו בו אופטימיות ואמונה בדרכו, לצד ביטחון שהוביל אותו בקצב שלו לממש את שאיפותיו. אור בלט כמי שידע להצחיק את סובביו, בזכות חוש ההומור המפותח. לינוי חברת ילדותו ציינה "אי אפשר היה להיות עצובה לידו".

בתאריך 18.8.2021 אור התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת "גולני" בגדוד 51. בכך, הגשים את חלומו מגיל צעיר לשרת בגולני.

יצחק אחיו סיפר שבשנה הראשונה בצבא אור חווה קשיים ראשוניים, אך בחר שלא לוותר לעצמו, התמודד והפך את השירות שלו לחוויה מעצימה. לאורך כל שירותו הצבאי באו לידי ביטוי טוב ליבו, צניעותו והרוגע שבו, לצד כושר הסתגלות מרשים. חברו ניר הגדיר אותו כ"בחור רזה יחסית, אבל עם כוח מנטלי יותר חזק מכל המחלקה יחד".

בשירות הצבאי אור הִרבה להתנדב ולעזור, יצר קשרים טובים עם מפקדיו ועם חבריו לשירות, וכהרגלו, נודע בתור "המצחיק של הצוות".

במקביל, המשיך להשקיע גם במשפחתו, סיפרה אחותו עדן: "איזה אח טוב היית. ידעת תמיד להעריך הכול, ילד עם כיבוד הורים ונתינה גדולה לכולם. ילד של נחת רוח למשפחה. תמיד ידעת להצחיק אותנו עם ההומור המיוחד הזה שלך שאין לאף אחד רק לך! כי אתה אחד, יחיד ומיוחד. אני הכי אתגעגע לשבתות איתך".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בשבת זו אור שהה בבסיס בכיסופים. עשרות מחבלים חדרו למוצב, ומפקדו הוביל את אור יחד עם חיילים נוספים אל המיגונית שבבסיס. החיילים הגיבורים נלחמו יחד מול המחבלים שניסו לחדור למיגונית, השליכו לעברה מטענים וירו ללא הפסקה. במהלך חילופי האש אור נפצע, שעות ספורות לאחר מכן נפטר מפצעיו בבית החולים "סורוקה". איתו נפלו בקרב המפקד וחמישה חיילים נוספים.

סמל אור אסתו נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

ספדה לו משפחתו: "אור שלנו, גיבור שלנו, רק לפני שבוע בדיוק חגגת עשרים ואחת. הלב מסרב להאמין. תודה שנלחמת בשביל לשמור עלינו. אתה הגאווה שלנו ושל כל עם ישראל".

"סיירת אור" שנקראת על שמו הוקמה ביוזמתו של אופק אחיו וחבריו בתנועת הנוער "בני עקיבא" בתיכון אמ״ית בבאר שבע. מטרתה של הסיירת: לעשות טוב בקהילה ברוח אופיו של אור. בין השאר, חבריה מסייעים בדיור מוגן, מבקרים חולים, מנקים מקלטים ומגיעים למקומות שבהם זקוקים למעשי החסד שלהם.

באתר יוטיוב מופיע סרט מטעם עמותת "עולים ביחד", שבו משפחתו של אור וחבריו מספרים את סיפורו.

באתרים אינסטגרם ו"ממוריז +" הועלו עמודים לזכר אור.