קורות חיים
קודלר אריה (לונק) בן מנחם וברכה. נולד ב-30.12.1916 ביארוסלב, פולין, בן למשפחה בת חמישה ילדים אשר כולם היו חברים בתנועת נוער ציונית. האח הבכור עלה ארצה עוד לפניו, בשנת 1933. אביו היה חוכר אחוזה, ואת ילדותו בילה בכפר. מנעוריו הצטרף לאגודת הנוער העברי "עקיבא" ואחרי בחינות-הבגרות יצא לפעולה למען תנועתו בטרנוב. עבד שנתים כמתנדב ואת לחמו הרוויח כצבע.
ב-1937 עלה ארצה כסטודנט להשתלם באוניברסיטה העברית. כעבור שנה יצא לקיבוץ "עקיבא" בחדרה. התמסר לעבודה ונחלץ לתפקידים שונים. בין היתר, נשלח לעבודת התנועה לנהל קן התנועה בתל-אביב כאשר ביתו היה הקיבוץ. בקן היו מספר פלוגות של צופים שנקראו "צופי ציון עקיבא". הצליח יפה בעבודה זו והיה אהוד על כל חברי הקן. היה מחדיר לחניכיו את הרעיון הציוני תוך הגשמת התישבות הקיבוצית בארץ. הכניס לחיי הקן חיים תוססים ופעולות חינוכיות בעלות ערך לאומי וזאת בגלל היותו בעל יכולת אינטלקטואלית עליז ברוחו ויפה תואר. בתל-אביב, תוך שהיה לרגל העבודה בתנועה התאהב באחת החניכות שבמרוצת הזמן נשא אותה לאישה.
אחרי ההצלחה המרובה בקן התל-אביבי נשלח ע"י התנועה לארגן קן בחיפה. אולם אחרי זמן קצר פרצה מלחמת העולם השניה ועבודתו בחיפה הופסקה. בערך באותה תקופה הגיעו לקיבוץ שתי קבוצות של עלית הנוער-מוינה ומבולגריה. הוחלט שהוא האדם המתאים ביותר לריכוז והדרכה של קבוצות הנוער הנ"ל. כמובן היה מקבל על עצמו כל תפקיד שהנהלת התנועה היתה מטילה עליו. חברי קבוצות הנוער קיבלו מאריה הדרכה בכל תחומי החיים, כגון לימודי עברית ויהדות, הרגלי עבודה ויחסי חברה. אהבו אותו בגלל הקסם האישי שלו ובגלל ששימש להם דוגמה כאיש חרוץ ומסור לתפקידיו. בשעות היום ביצע עבודות חוץ קשות בפרדסים שבסביבה, ובשעות אחרי הצהרים והערב עסק בעבודה השניה כמדריך של קבוצות עלית נוער. בקשר לעבודה זו נפגש מספר פעמים עם הנריטה סולד ומילא בנאמנות את כל ההנחיות המקצועיות שקיבל ממנה. היה אחראי לקבוצת "הגנה" מורכבת מחברי גוש שלושת הקיבוצים בחדרה ואחראי לנשק המוסתר. דאג לכל ושום עבודה לא קשתה עליו. ב-1940 נשא אשה וב-1942 עבר לתל-אביב. נולדו לו תאומים והוא התמסר לחינוכם וראה אושר במשפחתו.
ב-25.5.1948 התגייס לפי צו הגיוס וצורף לחטיבת "גולני", גדוד "דרור". נשלח לכפר-קיש ויצא לפעולות בסביבות לוביה וסג'רה כמקלען ראשון. הצטיין בקליעה ובאוריינטציה טופוגרפית. היה ישר ועליז והתחבב על חבריו. נודע בפלוגה כאיש הספר ואף עמד להתמנות כסמל- תרבות. משם עבר למגידו ולחזית ג'נין.
אור ל-30.7.1948 תפסה כיתתו משלט בלג'ון. האויב פתח בהתקפת-נגד חזקה. אריה הפעיל מקלעו ללא לאות, רצה לזנק קדימה, אך נצטווה להישאר. משהרגיש כי האויב מתקרב מהעבר השני פנה למקלען השני כדי לומר לו לפתוח באש והרים מעט את ראשו. מיד פגע בו צרור כדורים. הועבר לבית-החולים בעפולה ובדרך מת. נקבר במשמר-העמק. ב-6.7.1950 הועבר לנחלת-יצחק.