רב"ט מנחם רוטקוב ז"ל

קורות חיים

בן מרדכי וצפורה. נולד ביום 11.11.1925באריהיוב, בסרביה, רומניה. למד בבית- הספר העממי "תרבות" בעירו ובשנת 1936 עלה עם הוריו ארצה והמשיך לימודיו. בגלל מצבה החמרי הקשה של המשפחה נאלץ להפסיק את הלימודים לפני מלאות לו י"ג שנה. אחרי חיפוש-עבודה ממושכים

ומדכאים נתקבל לבנק אפ"ק. עד מהרה נתגלו כשרונותיו המעשיים, זריזותו, אהבתו לסדר ומסירותו לעבודה, ובעיקר -- רגש אחריותו המפותח, ונתחבב על חבריו בעבודה ועל כל סביבתו. הצטרף ל"צופים" ול"גורדוניה" והקדיש את רוב זמנו הפנוי לעבודה בקן. החליט לצאת להכשרה, אך נאלץ לדחות זאת לשנים מספר, עד שאביו הסתדר בעבודה. רק אז -- והוא בן 17 -- יצא לדגניה א' וכעבור שנה עבר לנוה-איתן, ומשם -- למקומו הקבוע בקבוצת חרמונים (חמדיה). היה חבר מזכירות דגניה, מרכז ועדת-עבודה, מסדר-עבודה, איש-בטחון וראשון למילוי כל תפקיד אחראי ומסוכן ללא היסוסים. הכיר בהכרח שב"הגנה" ונמצא במקומו בכל שעה, אף-על-פי שמטבעו לא היה מן הששים אלי קרב. הצטיין בפשטותו, בנקיונו החיצוני ובטוהר-לבו. צנוע בהליכותיו, אוהב שלום, ידיד נאמן לחבריו ובן מסור ואוהב להוריו. בהיותו בן 14 היה בשורות הראשונות של המפגינים נגד "הספר הלבן" ונפצע בשעת ההפגנה. תמיד נשא בלבו את רעיון העצמאות הלאומית והחיים השלמים בקבוצה ושאף לחיי עבודה ויצירה. במכתביו וברשימותיו נתן ביטוי למחשבותיו ולשאיפותיו. כחייל וכמפקד השפיע במידה רבה על אנשיו בהופעתו, באישיותו, בכוח-שכנועו ובבטחונו. במאי 1948 התגייס ושירת כמ"כ בגדודו, חטיבת "גולני". השתתף בהגנת המשקים באזורי בית-שאן וגלבוע ובעמק יזרעאל. כתום ההפוגה הראשונה, ביום ביולי 1948, פתחו העיראקים בהתקפה נרחבת והחלו מתקדמים לעבר זרעין. חלק מכוחותיהם פנה לעבר הגלבוע מזרחה, בכיוון צנדלה-מזאר. מנחם

וכיתתו היו בפלוגה שמתפקידה היה לעצור את התקדמות האויב

בגזרה זו ולשמור על האגף השמאלי של כוחותינו. בשעת התנגשות

עם האויב, ביום 10.7.1948, נפצע חייל מכיתתו. מנחם יצא ממחסהו

וחש לעזרת הפצוע ובדרכו נפגע בצוארו ונפל בו במקום. בגלל תנאי

אותה שעה נשארה גויתו יחד עם שאר החללים במקום הקרב. רק

כעבור שלושים ותשעה יום נמסרו גויות הגיבורים לידי צבא ההגנה

ומנחם הובא לקבורה בבית-הקברות בחמדיה ב-19.8.1948.