סרן רעי בירן ז"ל

קורות חיים

בנם של תהל ודובב יחזקאל. נולד ביום י' בשבט תשס"ד (2.2.2004) בתמרת. הילד השני במשפחה שבה שלושה ילדים. אח לעומר ולאורי.

רעי גדל ביישוב הקהילתי תמרת שבעמק יזרעאל עד גיל עשרים, ועבר עם משפחתו להתגורר ביישוב שורשים שבגליל. הוא למד בתיכון "ויצו נהלל" ונודע כנער קורן שניחן בכריזמה שקטה וממגנטת ובכושר מנהיגות.

ממשפחתו ספג ערכים של תרומה משמעותית לביטחון המדינה. אביו היה סגן אלוף בצה"ל וכך גם סבו ושניים מדודיו.

ביום 17.8.2022 רעי התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת גולני. בהמשך עבר קורס קצינים, היה קצין מוערך ובעל תודעת שליחות, שנסך ביטחון בכל סובביו, פקודים ומפקדים כאחד. את חייליו הנהיג באכפתיות ושילב בין דרישה למקצוענות בלתי מתפשרת מהם לצד חיוך, רגישות ודאגה לרווחתם.

את עולמו הערכי כמפקד עיצב רעי בפילוסופיה האפריקאית של ה"אובונטו" - שלפיה אדם הוא אדם רק דרך אנשים אחרים. "לעולם לא ארגיש מאוים מכך שאתה טוב", נהג לומר לחייליו, "כי ככל שאתה טוב יותר, אני טוב יותר". הוא ראה בכל פקוד אדם שלם, בעל חלומות, פחדים ותקוות, ופעל מתוך אמונה שכוחה של קבוצה מלוכדת רב מסכום היחידים שבה.

בפתקים שהותיר בטלפונו ניתן היה להציץ אל עולמו הפנימי. את המוטיבציה שהנחתה אותו תיאר כשרשרת פנינים - כל פעולה קטנה היא פנינה נוספת, ואין חשיבות לגודל הפעולה אלא לתנועה ולשזירה המתמשכת. את הפחד לא הסתיר אלא הכיר בו: "אנשים אמיצים אינם נטולי פחד", כתב, "יש להם קשר אינטימי איתו". את המוכנות לקום, לפעול ולדחוף את היד למקומות פחות נעימים למען הצוות, החברים והמשפחה כינה "הנני".

בבוקר שבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. אלפי מחבלים חדרו לשטח ישראל ופתחו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה, על משתתפי מסיבות הטבע סמוך לרעים ולנירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים. כשמונה-מאות אזרחים נרצחו בבתיהם ובמכוניותיהם, מאות ישראלים נחטפו לרצועת עזה, ומאות חיילים ואנשי כוחות הביטחון נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

רעי נטל חלק פעיל במלחמה, כלוחם שהמוטיבציה שהנחתה אותו הייתה להגן ככל יכולתו על המדינה. מטרת החזרת החטופים עמדה לנגד עיניו בכל עת.

גם בלב המלחמה, בעזה, שמר רעי על אנושיותו. בעת אחת הפעולות אסף ארנבת קטנה שמצא ומסר אותה לחייליו לגדל. זו לא הייתה מחווה אקראית, אלא ביטוי לתפיסתו הפיקודית - כי גם במציאות הקשה ביותר, חייליו זקוקים למשהו שיזכיר להם מה זה חיים, מה זו רכות, מה זה לטפח. "כל מה שאתה צריך זה לב ועיניים טובות", נהג לומר להם, משפט שהפך לאמירה המסכמת את דרכו.

בחודשו האחרון פעל רעי למען אחד מחייליו וכתב מכתב לנשיא המדינה בבקשת חנינה למחיקת רישומו הפלילי, מתוך אמונה כי כל אחד ראוי להזדמנות חדשה. על המכתב לא סיפר לאיש. רק לאחר נפילתו, כשנתגלה הפתק בטלפון שלו על ידי אימו, הועברה הבקשה לידי הנשיא כצוואה אחרונה והחנינה אושרה. כך, גם לאחר לכתו, הוסיף רעי לשנות חיים.

בחופשותיו מהצבא, רעי "טרף את החיים" ואהב במיוחד לבלות עם חבריו, עם חברתו ועם משפחתו.

דקות ספורות לפני יציאתו לפעולתו האחרונה תלש רעי את הדרגות מכתפיו ואמר לחייליו בחיוך: "טוב להיות חפ"ש עייף מאשר עם דרגות על הכתף - אנחנו יחד בדבר הזה". הם צחקו, ויצאו אחריו.

ביום 10.7.2025 כוח של סיירת גולני שפעל בחאן יונס נכנס למבנה החשוד כתשתית טרור. במהלך מיקוש המבנה אירע פיצוץ, שממנו נהרג מפקד הצוות, רעי.

סגן רעי בירן נפל בקרב ביום ט"ו בתמוז תשפ"ה (10.7.2025). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בנהלל. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

משפחתו תרמה את מסתמי ליבו ואת קרניות עיניו של רעי ובזכותן חזר מאור עיניהם של ילד ושל פעוטה שקיבלו אותן. "על הדגל שעשינו לזכרו כתוב אחד המשפטים הקבועים שרעי היה אומר לחיילים שלו: 'כל מה שאתה צריך זה לב חם ועיניים טובות' וכאילו יצא שזה גם מה שהוא תרם", סיפרה אימו.

מאז נפילתו ממשיכה משפחתו לחיות לאורו - "מגבירים את הווליום ואת האור של רעי" הפך לדרך חיים, אמירה ופעולה יומיומית של הודיה, נתינה ואהבה, שכל מי שפגש את רעי מוזמן להמשיך ולשזור פנינה נוספת בשרשרת.