קורות חיים
בן יקותיאל ושפרה. נולד בי"ז בטבת תרס"ז בעיירה בורמל, בפלך ווהלין (אז ברוסיה). הצטיין בילדותו בפיקחותו ובתפיסתו בלימודי היהדות, ואביו אמר לשלוח אותו בנערותו ללמוד בגימנסיה בארץ. בגלל מלחמת-העולם הראשונה הופרה תכנית זו ומ-1915 למד בגימנסיה הרוסית בלוצק ואחר-כך גם בגימנסיה העברית "תרבות", ובגיל 16 וחצי גמר את חוק לימודיו בהצטיינית. מילדותו אהב את המרחב, את העבודה והנוף, ואחרי סיום לימודיו היה מצטרף למסעי אביו ביערות לרגל עסקיו. אך הוא נמשך לחברת החלוצים בעיר, על אף שידולי הוריו שלא יפרך גופו בעמל הקשה והמיותר לו. בתרפ"ד עלה ארצה. עבד בהשחלת עלי-טבק בבן-שמן, שאף לעבודה קשה יותר ועבד כחצי שנה בפרדסים כחבר חבורת ''הדרום" בגדרה, ושוב בבן-שמן ביער-הרצל. ואחר-כך אצל האיכרים חברי המושב, ונודע כפועל שהעבודה מתברכת בידיו .בטיולו ב-1927 לגליל ולעמק הירדן דבקה נפשו בדגניה א'. עבד בה שנה וחצי וזכה מיד לחיבה והוקרה כאדם טוב וכעובד טוב. בגלל הצורך לעזור להוריו בגולה ולהכין את עלייתם לארץ- מה שעלתה בידו אחר-כך- עלה ב-1929 ירושלימה ועבד בעבודות שונות ובעיקר בבנין האוניברסיטה. וכל זמנו הפנוי היה קודש לשירות ב"הגנה" באותה שנת תסיסה ומהומות. אחרי נישואיו, בסוף 1929,נשא שנתים בעול הבראת משק חותנו במושב בן-שמן, ובשנת 1931 חזר לדגניה א' עם אשתו ובנו הבכור לישיבת קבע. נטה שכם לכל ענפי המשק ושכלולם והשקיע הרבה מרץ ומסירות בכל פרט ופרט, כאילו הרגיש שבמסירותו האישית תלוי גורל כל המשק. עיניו וידיו היו בכל ודרש הרבה מעצמו ומאחרים. היה ער גם לספר וגם למוסיקה וביחוד לצרכי הבטחון. סיים קורסים שונים והיה מפעילי ה"הגנה" במקום ובסביבה. כשהחלה תנועת הטיס ב-1939 למד לטוס, עבר בהצלחה את הבחינות והיה אחד מבוגרי קורס הטייס הראשון של חברת "אוירון". תוך כדי לימוד נתן את מכסת ימי עבודתו בשמירה בלילות.
בחורף תש"ח עוד לא הוכשרו התנאים להעסיקו בטיסה. רק על הקרקע פעל בראש מחלקתו בהגנה. בצאתו בראש מחלקתו ב-18.5.1948 להגנת דגניה בקרב על צמח, נפצע בכדור ברגלו. בנסיגתו עוד הספיק להחקרב לדגניה ובקרבת הגדר של דגניה נפצע שנית, ושם נמצא מת ולידו התחבושת שחבש בה את רגלו. נקבר בדגניה א' ב-21.5.1948. זכרו הועלה בחוברת "בסער ביום סופה", שהוציאה קבוצת דגניה. הניח אחריו אשה, עליזה, וארבעה ילדים.