סמל שלום זמירין ז"ל

קורות חיים

בן מנחם מנדל וחיה. נולד ב- 24.3.1915 בעיר דיסנה, פלך וילנה, אשר בפולין, היום בלו-רוס רוסיה הלבנה. היה התשיעי במספר הבנים של בית אביו, בית ספוג מסורת עברית. ראשית חינוכו אצל אביו, השו"ב (שוחט ובודק) של העיירה. בן 12 נשלח לישיבת "תומכי תמימים" אשר בוילה. למד בה כארבע וחצי שנים.

עשה חיל בלימודיו והיה לתלמיד חכם מושלם. אולם לבו נמשך לציונות ותנועת "החלוץ". הוא חזר לבית הוריו, אך מעתה הקדיש את עצמו לפעולה ציונית בעיירתו. היה פעיל בתנועת "החלוץ" כחבר "השומר הצעיר" ובאותה תקופה למד גם את מלאכת הנגרות. אחיו עלו ברובם ארצה שלום עלה אף הוא ב- 5.4.1936 לאחר שהעלה את הוריו. לארץ הגיע לקבוצת כנרת, שבה עבדו אחיו ועבד בשקידה במטע הבננות. כשהתלקחה מלחמת העולם השניה התגייס לצבא הבריטי בשנת 1940, אולם השתחרר לרגל מחלה קשה. בחזרו לקבוצה החל להדריך חברת נוער עולה, כי עבודה גופנית הייתה אסורה עליו. בשנת1944 נשלח מטעם הקבוצה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. עד מהרה היה לתלמיד ראשון בפקולטה למדעי הרוח והצטיין בעיקר במדעי היהדות: תנ"ך ודברי ימי ישראל בתקופת התנ"ך. בעד עבודת הגמר שלו "יאשיהו ותקופתו" זכה לפרס קלויזנר של עיריית תל אביב (הספר הופיע ב"מוסד ביאליק" בתשי"ג). בעד עבודתו "ירמיהו ונביאי השקר" זכה לפרס על שם ירמיהו הויזנר. את עבודתו "לשאלת ספר דברים" קרא, לפי הזמנה, לפני הכינוס העולמי למדעי היהדות שנתכנסת בירושלים ב- 1947.היה גם פעיל בציבור הסטודנטים, השתתף בעיתוניהם, גם רצו לשלחו כציר לועידת הסטודנטים בפאריס, אך הוא סירב. בירושלים דיברו על לבו שימשיך בעבודתו המדעית, אולם שלום חזר לקבוצה לשמש מורה בבית הספר החקלאי בבית ירח.



עם התקרב מלחמת השחרור התגייס, ובקרב על צמח נפל ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948) והובא לקבורה בקבר-אחים בבית הקברות של דגניה א' ב- 21.5.1948 שלשה ימים לאחר נפילתו, ועם עשרות מהנופלים בקרב על "צמח" והדגניות.



עבודת הגמר שלו "ישעיהו ותקופתו", הוצאה לאור כספר ע"י אחיו ישראליק זמירין מקבוצת כינרת וכבר הודפסה במהדורה שניה, הספר משמש היום כספר לימוד בבתי-הספר, וכעזר למחקר לסטודנטים.