קורות חיים
בן יצחק ורחל. נצר למשפחת הבילויים.
נולד ביום כ"ט בטבת תרצ"ז (12.1.1937) בקיבוץ יגור.
חונך לערכים לאומיים במשפחה שהיתה אמונה על ברכי הציונות המגשימה. סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר ביגור והיה חבר הקיבוץ. היה ספורטאי מצטיין, חבר ב"הפועל" ושחקן כדורסל בליגה העליונה.
אהב עבודה ועבד ברפת ובגדולי השדה. היה מעורה בכל ענפי החקלאות, ועל-אף היותו נחבא אל הכלים, הרשים במסירותו ובחריצותו בעבודה.
גוייס לצה"ל באוגוסט 1955 ושירת בנח"ל המוצנח. השתתף בפעולות התגמול שלפני מערכת-סיני ולחם גם במערכה עצמה.
ללא יומרות צעד בבטחה במערכות הצבא, הגיע לדרגת סרן תוך גילוי תושיה ודבקות במשימות.
לאחר שחרורו מצה"ל, היה פעיל בהדרכת "הנוער העובד והלומד" וגוייס למזכירות התנועה. על אף רצונו העז לחזור לעבודה בקיבוצו- יגור, והרגשתו החצויה כפי שנהג לטעון: "אני מסתובב בעיר ושם הטרקטור עומד", נתמנה לגזבר התנועה.
היה נעים הליכות וקשוב למצוקת כל נער ואדם שפנו אליו. מעולם לא הסתגל לאי-יושר וניהל בהגינות את ענייני הכספים של התנועה.
בהתקרב מלחמת ששת-הימים והוא לא קיבל עדיין את צו-הגיוס, היה אסא חסר מנוחה ומוטרד. בהקראו לדגל, שימש כמפקד פלוגת חרמ"ש בחטיבה 10 - הראל.
ביום הראשון לקרבות, בכ"ו אייר תשכ"ז (5.6.1967) הוביל אסא את פלוגתו בפריצה אל "שיך-עבד אל עזיז" שבמבואות ירושלים. תחת הפגזה כבדה ואש שטוחת מסלול חצה בראש חייליו את שדה המוקשים בפעולה רגלית. בלחימה על טיהור היעד המבוצר, נפל בקרב פנים אל פנים. לאחר מותו, זכה בעיטור המופת ע"י אלוף פיקוד מרכז - על גילוי אומץ לב בקרב ודבקות במשימה.
הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר-הרצל שבירושלים. לאחר זמן - הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות שבקיבוצו - יגור.
שני לוחמים שהיו במחיצתו עד לרגעיו האחרונים, קראו לבניהם שנולדו עם גמר המלחמה בשמו ולזכרו. עוד מוקירי זכרו קראו לבניהם בשם אסא, על שמו.
המועצה המקומית מבשרת ירושלים, יחד עם עמותת "הראל", הסבו את השם שייך עבד-אל עזיז לשם "יד-אסא", וכך הנציחו את י"ד הלוחמים ומפקדם אסא יגורי, שנפלו בקרב.
במקום ממוקם אתר הנצחה בשם זה.
בחדר הזכרון ביגור (שבין יוזמיו היה אביו יצחק) נקבע לוח הנושא תמונתו ומנציח את שמו. ביומן יגור, שהוצא ב"שלושים" לזכרם של בני הקיבוץ שנפלו - מועלה גם זכרו. בהוצאת הקיבוץ יצאה חוברת "לזכרם" והפרק הראשון שבו - מוקדש לאסא. מוקירי זכרו בצבא, בתנועה ובקיבוץ, יחד עם המשפחה, הוציאו ספר זכרון בשם: "נ.צ. של דמות אסא". ב"ספר הגבורה" שבהוצאת אגודת העתונאים בתל-אביב והברית העולמית של נצולי ברגן בלזן, מסופר על הגבורה שעליה זכה לקבל צל"ש. כמו כן, מוזכר פועלו ושמו בספרים: "מלחמות ישראל" מאת אפרים תלמי, ובספר "הקרב על המנזר" מאת אריה חשביה ובכרך ד' של "גוילי אש".
גם בספר הזכרון - "אשר נפלו במלחמה" לזכרם של בני הקיבוץ המאוחד שנפלו במלחמת ששת-הימים ולאחריה - מונצח שמו. כמו כן מוזכר אסא במאמרים בחוברות "במעלה", "במחנה" וב"מערכות" המתייחסים למלחמת ששת הימים.