הרצל היה אחד ויחיד ואין עוד כמוהו. אדם מיוחד במינו משכמו ומעלה, איש אהוב. כל אדם שהכיר אותו, אהב אותו מיד. ואין זה משום שנהוג לומר דברים טובים על אדם לאחר מותו. הרצל היה ועודנו אהוב על כולם.
המשפחה הקרובה והרחבה, החברים, מאות החברים והאנשים שפגשו אותו בתחנות שונות של חייו, אהבו אותו אהבת נפש, אהבה לאדם שמקרין מיד חום שמחה ויושר, התבוננות מציאותית בחיים כפי שהם, מישהו שידעת שאפשר לסמוך עליו, שיהיה כאן ועכשיו כשאתה צריך אותו, נכון לעזור בכל רגע ורגע.
הרצל היה בעל ואבא אוהב מסור ונאמן, איש שהמשפחה עבורו היא ערך עליון, היא הסיבה והעיקר. הרצל הקדיש זמן איכות וכמות ככל שרק יכול היה לאשה ולילדים. הוא בנה את ביתו במו ידיו, בפטיש ומסמרים והגינה המיוחדת שטפח הייתה אהבתו הגדולה ויצירת כפיו.
אהבת הארץ הייתה טבועה בדמו, בכל אפשרות ובכל זמן היה לוקח את המשפחה והחברים ויוצא לטייל בחיק הטבע.
אהבתו ומסירותו לעבודתו במג"ב התבטאה בכל ישותו. בזמן שהקדיש בכוחות ובמרץ, בעשייה המקצועית, בתשומת-הלב לפרטים המעשיים ולאנשים שאיתם עבד ואליהם התייחס בחום לבב. אהבת הארץ באה לידי ביטוי גם באמצעות עבודתו הרחבה באזורי הארץ השונים.
תחביבים:
התחביב של הרצל היה הגינה, הוא היה איש עם "אצבעות ירוקות", כל מה שנגע בו פרח וצמח. פינה של שרכים ומן הצד השני צפור גן-עדן פורחת, עצים ושבילים מיוחדים במינם כשהוא ומלי מתכננים, שותלים, גוזמים ומטפחים פנינת חמד ירוקה ומרהיבה.
הרצל לא שמר אהבה זו לעצמו בלבד, אלא עסק כתחביב בהשרשות של צמחים אותם חילק באהבה לחברים ומשפחה.
תחביבו הנוסף והנלווה היה לבקר במשתלות, לחפש צמחים נדירים, אחרים, כאלו שאין למצוא בגינות אחרות ואותם בהתמדה ואהבה טפח.
טיולים כמו שהזכרנו ובעיקר אהבת הארץ והנופים היו מושרשים בליבו ובדמו. טיולי משפחות ספורי הארץ, פינות שונות שרק הוא הכיר וידע לספר סיפורים פיקנטיים על המקום ויושביו.
כמספר סיפורים הרצל היה "מסמר הערב".בכל התכנסות מסיבה או אירוע,
מיד אנשים היו מתקבצים סביבו והוא בלשון עסיסית וציורית "צבע" את סיפוריו האמיתיים בצורה שאף אחד אחר לא יכול היה לספר. הרצל אהב לספר סיפורים, לשנות לגוון ומפעם לפעם היה הסיפור גדל ומקבל חיים משלו בזכות הרצל, המספר המיוחד במינו.