תפריט נגישות

סמ"ר עופר שרעבי ז"ל

עופר שרעבי
בן 21 בנפלו
בן שושנה ויוסף
נולד בגבעת שמואל
בכ' בתשרי תשמ"ב, 17/10/1981
התגורר בגבעת שמואל
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ניצני הגולן" (בא"ח)
התגייס ב-13.3.2000
נפל בעת מילוי תפקידו
בח' בניסן תשס"ג, 10/4/2003
מקום נפילה: בקעות
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: פתח תקוה - סגולה
הותיר: הורים וארבעה אחים

קורות חיים

עופר נולד ב-17.10.81 בביה"ח בלינסון בפתח תקווה.

התגורר בגבעת שמואל יחד עם משפחתו: הוריו יוסי ושושנה, אחיותיו לינוי ודניאל ואחיו יחיאל וסתיו. עופר היה הילד השני במשפחה, שמחת חיים זהו צמד מילים שהחיבור שלו לעופר ממש מגנטי. כילד היה שובב גדול, מתולתל ומלא חן.

את שנות לימודיו הראשונות העביר בבי"ס "שילה" בקריית-אונו.

תחילת שנותיו בביה"ס עברו במלוא המרץ ללימודים ולמעשי קונדס. בחטיבת הביניים למד ב"מכינה" בגבעת שמואל, זכור כמנהיג הצחוקים בכיתה אך עקשן ללמוד ולהבין את החומר עד הסוף.

בתיכון למד בישיבת בני-עקיבא "כפר הרא"ה" שם למד מעט ובעיקר שיחק כדורסל, אך בלי לפגום בהישגים הלימודיים. בשמינית נלחם עם לשכת הגיוס להעלות פרופיל רפואי על מנת שיוכל לשרת בחטיבה עם הכבוד - חטיבת גולני. נלחם וניצח! במרץ 2000 התגייס, טירונות, אימון מתקדם, לוחם אכזרית, גדוד 13 ברובאית, קורס מכ"ים ובחזרה לגדוד. החזיק בעיקר קו צפון בהר דב ועם כל הקושי תמיד שר וחייך. לילות בשמירות, בפטרולים באש שחיזבאללה יורים ותמיד שר וחייך. שירים שסוחפים אותך שירים שאי אפשר שלא לזוז איתם. "תזרום...." - כשרואים את עופר אפשר להתבלבל ולחשוב שהוא המציא את המילה הזאת."תזרום עם החיים, אל תתעכב, תן לזמן להוביל אותך, אל תבנה חומות ומעצורים - חיים רק פעם אחת!" כזה הוא עופר...

ביולי 2002 עבר עופר לבא"ח גולני בפלס, שם שירת כסרס"פ ומאוחר יותר כרס"פ. את התפקיד ביצע בקשיחות וברצינות, לטירונים שלו לא יצא לפגוש את שרעבי האמיתי.

חברים: את החברות שעופר בנה עם אנשים אי אפשר לתאר במילים. צריך לראות כדי להבין חברות כזו שאתה לא מוצא, חברים לנפש- אחים באמת. חברים שאתה יודע שלא משנה מה... קרבה ברמות שלא מכירים, עוצמות של נתינה, של שותפות, של ביחד. לא ניתן לתאר!

עופר תמיד דאג שהאנשים סביבו יהיו עם חיוך על הפנים. ולא משנה כמה המצב עגום - כשעופר בסביבה יש צחוקים.

הוא היה נכנס לסבתא שלו, נותן לה כמה טפיחות על השכם, כמה צביטות בלחי, חיוך מאוזן לאוזן ומייד היא הייתה שוכחת את כל הכאבים.

עוד דבר שאפיין את עופר; האובססיה שלו לסדר ולניקיון. ממוצע של חמש מקלחות ביום: בוקר, ערב, צהרים, לפני אימון, אחרי אימון, לפני יציאה, ואחרי יציאה - טירוף! חברים שלו מהיחידה מספרים שהוא היה קונה מהם שמירות בתמורה למים שהוקצבו להם למקלחת. כששירת כרס"פ בפלס היה מסתובב באוהלים של הטירונים ודוחף את הקיטבקים מתחת למיטה - שיראה מסודר.

ספורט ובמיוחד כדורסל: עופר חוזר אחרי שבועיים ללא שינה פושט את המדים לובש מכנס קצר וגופיה ויורד למגרש הכדורסל. חוזר מהמשחק גמור, נופל על המיטה וצובר כוח ללילה של מסיבות עם החבר'ה.

עם כל הצחוקים והבלאגן, עופר ידע להיות רציני כשצריך. בתפקידו האחרון דאג לחייליו שיקבלו כל מה שמגיע להם ומעבר. הוא היה רודף אחרי המשק"ית ת"ש שתעביר לו את רשימת החיילים שאינם מסוגלים לשאת בהוצאות שחייל קרבי נדרש להם. על מנת שיידע להתייחס בהתאם ולדאוג שיקבלו את העזרה הנדרשת. עד כדי כך הגיעה דאגתו, שפתח חשבון בנק שישמש קרן לגיוס כספים עבור החיילים. בלילה שלפני הרצחו הגיע עופר לבסיס בקעות בשעה שלוש לפנות בוקר, אחרי סידורים בת"א - עבור החיילים כמובן... למחרת הפלוגה הייתה אמורה לעבור לביסל"ח והיו המון עניינים לסגור.

בשעה שלוש לפנות בוקר אחרי יום מתיש של סידורים אחרונים ונסיעות מהצפון למרכז ובחזרה, מה שהיה לעופר בראש זה להעיר את החובש בכדי לוודא שהכל סגור ומאורגן בקשר למעבר - רק אז הלך לישון.

ב-ח' בניסן תשס"ג בשעה חמש לפנות בוקר בחסות החשיכה, חדרו שני מחבלים לבסיס וירו לעבר אוהלי החיילים כשכולם עדיין ישנים. עופר התעורר, התחיל לצעוק "יורים עלינו זה אמיתי" ולדרוך את הנשק, נורה ומת. כך נקטעו חייו של עופר שרעבי, חיים שהותירו זיכרונות מאושרים ומוות שהותיר את כולנו המומים וכואבים.



"יהי זכרו ברוך".

בניית אתרים: