סמ"ר יגאל ליבשיץ ז"ל

קורות חיים

בן פני וולדימיר, אח לרגינה. נולד ביום ה' באייר תשמ"ב (28.4.1982) במוגילוב, בלרוס, שבברית-המועצות.

בשנת 1989, בהיותו בן שבע, עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בראשון לציון. יגאל החל את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'יפה נוף', המשיכם בחטיבת-הביניים 'מעין' וסיימם בבית-הספר התיכון 'טומשין'. הוא אף קיבל תעודת ספורטאי מצטיין, כהערכה על השגיו בתחום זה. עד גיוסו לצבא עבד בחברת 'בזק'.

יגאל התאקלם מהר מאוד בארץ ותמיד היה מוקף חברים. כשבגר, רצה להיות עצמאי, אהב לעבוד, לדאוג לעצמו ובעיקר אהב לצחוק ולבלות. יגאל היה בן הזקונים ויחסיו עם הוריו היו חזקים וקרובים. למרות שתמיד קיבל את שרצה, אי אפשר היה לומר עליו שהוא מפונק.

סימן ההיכר של יגאל היה חיוכו הכובש. הוא היה אדם מיוחד, שתמיד הקרין שלווה ועדינות נפש, ומבטו השרה רוגע וביטחון על הסובבים אותו.

בנובמבר 2000 התגייס יגאל לצה"ל והתנדב לחטיבת "גולני", למרות שיכול היה לשרת בתפקיד לא קרבי, בשל היותו בן יחיד. יגאל התעקש לשרת ביחידה קרבית, בטענה שאם לא יהיה לוחם, הוא מעדיף לא לשרת כלל. למרות שהוריו היססו, המשיך להתעקש וטען שזה הדבר הנכון לעשות ושהוא נחוש בדעתו. גם במהלך שירותו כלוחם, כששירת בג'נין ובהר דב, ולמרות הקשיים, יגאל אף פעם לא נשבר ורק התחזק יותר והמשיך בדרכו, כשהוא מאמין במעשיו. כשנה טרם שחרורו קיבל יגאל תפקיד - נהג המ"פ (ב' קודקוד) וגם אז המשיך בפעולותיו הצבאיות בשטחים, ובו-זמנית דאג לחבריו בפלוגה.

יגאל אהב את ארץ-ישראל, אהב לטייל ולראות את נופיה. הטבע היה מאהבותיו הגדולות, והדבר התבטא בכך שגם כשיצא לבלות, מצא את דרכו לטבע.

יגאל היה אדם מאוד אכפתי, שתמיד אהב לעזור, לא משנה למי, אדם שאפשר לסמוך עליו ללא צל של ספק. מעולם לא דאג לאינטרסים שלו, אם הדבר היה עלול לפגוע באינטרסים של אחרים. יחסיו עם חבריו הקרובים היו חזקים מאוד ובלתי ניתנים לערעור.

יגאל עמד תמיד על דעותיו, ועקשנותו גררה ויכוחים, שבסופם כמעט תמיד צדק. לא היה ניתן להזיזו מעמדותיו ולכן העדיפו להתייאש ולהסכים עמו. גם כנותו של יגאל היתה מתכונותיו הידועות. הוא נהג לומר תמיד את האמת. יגאל הביע דעה ונתן עצה כנה רק אם נתבקש לכך. אם לא שאלו לדעתו, לרוב רק הקשיב ושמר את מחשבותיו לעצמו. כשיגאל רצה לפנק את עצמו, נהג לאכול ארוחה בשרית מרשימה, ובסוף היה יושב על הכיסא, מדליק סיגריה ומתרווח. זה היה עבורו תענוג.

יגאל היה אדם מאוד מיוחד, שמי שזכה להכירו למד ממנו דברים טובים בלבד.

ביום ח' בניסן תשס"ג (10.4.2003) נפל יגאל בפיגוע חבלני בבקעות והוא בן עשרים-ואחת. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. יגאל נטמן בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים ואחות.

בהלוויתו של יגאל, ספד לו סא"ל ניר אביב, מפקדו: "יום זה ארור. נזכור אותך תמיד כיגאל הנחוש ואיש העקרונות, שלא מוותר בדבר וחצי דבר. תמיד לחמת להישאר במסגרת הלוחמת, גם כשהיה קשה".

"יהי זכרו ברוך"