קורות חיים
בן סימה ושלום. נולד ביום כ""ח בסיוון התשל"ג (28.6.1973) בירושלים. למד בבית-הספר היסודי 'חטיבת הבנים' במבשרת ציון. אחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכוו 'מכללת אורט' בגבעת-רם וסיימם כעתודאי בכיתת י"ג מחשבים. דרור היה תלמיד מצטיין, מתארת אותו מורתו למחשבים, עידית רוסו: -דרור, אתה שסמלת את שמחת החיים, את הנעורים הנצחיים, את אהבת הזולת ואת הרצון להצליח תישאר חקוק בלבי בדמותד זו. אני, שלימדתי אותך במשך שנתיים את מקצוע המחשבים - קובול, לא אשכח את התמדתך להצליח בפרויקט הגמר, את העקביות בה "נדנדת"- לי (כמובן באופן החיובי) על מנת לעזור לך לפתור בעיה כלשהי. תמיד מצאת את הדרך להביא אותי אל מחשבך ולעזור לך למרות שהייתי עסוקה עם תלמיד אחר, ולמרות תלונות חבריך על כך, ידעת, בקסם האישי שלך ובחיוך שלך לפייסם ולהביא אותי לידי כך שאתפנה אליך. בזכות התמדתך זו וכישוריך הרבים סיימת את פרויקט הגמר בהצלחה."
דרור היה חבר בתנועת-נוער מד"צים - מדריכים צעירים במתנ"ס מעוז ציון. הוא פעל בתנועה זו ארבע שנים. תחילה כחניך ואחרי-כן כמדריך של חניכים צעירים, בפעולות שהכין הקנה דרור לחניכיו ערכי אהבת הארץ ואהבת הזולת, הוא השתתף בחוג קרטה במשך שלוש שנים. לאחר מכן השתתף בלהקת מחול במעוז ציון, והמשיך בלהקת הורה נעורים. דרור היה שאפתן, מלא אמביציה, ובעל כושר התמדה. כל דבר שהתחיל בו. ביצעו עד הסוף ובהצלחה גדולה.
בראשית מאי 1992 לאחר דחיית שירות עקב לימודיו, גויס דרור לצה"ל, שתי אפשרויות עמדו לפניו: האחת - להתקבל ליחידת מחשבים, והשניה - להתנדב לחטיבת 'גולני'. מאחר ולא היה מקום ביחידת המחשבים, עמדה בפני דרור בעיה: לא היה גיוס לגולני במחזור הגיוס שלו. הוצעו לו הצעות שונות כגון: קצין שלישות או קצין תחזוקה, אך הוא סירב בתוקף, ורצה "רק גולני". אף ישב במעצר יום אחד, וזאת על מנת להבהיר באופן חד משמעי כי רק בגיוס לחטיבת גולני הוא מעוניין. לבסוף נדחה גיוסו בשלושה חודשים בכדי שיוכל להצטרף לגולני. הוא סיים טירונות בהצטיינות והמשיך מסלול בהצלחה. לאחר מכן ניגש לקורס סמלים וסיים כחייל מצטיין למופת. לאחר מכן המשיך לקורס קצינים וגם אותו סיים בהצלחה, כשחזר ליחידתו כקצין הטיל עליו מפקדו להיות מפקד מחלקה של פלוגה ותיקה מתוך מחשבה שרק הוא יכול להצליח בפלוגה ותיקה וקשה, וכך אמנם היה. לאחר שנה מונה לתפקיד סגן מפקד פלוגה מסייעת. יוסי אוחנה, המ"פ, בדרך מלבנון להלוויתו כתב: "שנה נשאת בעול התפקיד כמפקד מחלקה בפלוגה מבצעית ותיקה, מציאות שכמוה כשירות בגוב האריות, עבור קצין מתחיל, אך לא לך. אין פלא שרק כך בחרתי להיות סגני בתום תקופת העשייה, למשימה המתישה של מלחמת הזוועה בלבנון". יוסי אוחנה ז"ל נפל יומיים לאחר מכן בקרב בלבנון. להלן הערכות מפקדיו של דרור שנכתבו בסיכומי ראיונות עמו: - "העברתי לקציו את התרשמותי המצוינת ממנו כקצין מקצועי, אמין, בוגר, בעל כושר מנהיגות", "קציו איכותי, מקצועי שביצע היטב תפקיד מ"מ, מצליח להשפיע בפלוגה בקו ריחן גם לאור הקשיים הרבים שיש לפלוגה בפעילות". "קצין מקצועי, קפדן, בצל דרישה עצמית גבוהה. הביא את המחלקה עליה פיקד לרמה מקצועית גבוהה ביותר."דרור השתתף באירוע בו הכוח היה נתון תתת אש. תפקודו היה כמצופה ממפקד: קר-רוח וללא רבב. דרור הינו קצין מסור ויעיל ובעל יוזמה".
ביום י"ט בתשרי התשנ"ו (12.10.1996) באזור מוצב 'עישיה' שבדרום לבנון נתקלה שיירה של צה"ל שבה היה דרור במטעני צד שהוטמנו ע"י החיזבאללה, ושני לוחמים נהרגו: סמ"ר איבגי ראובן וסמ"ר אזולאי. דרור קם והסתער על המחבלים, אך אש נגדית חזקה הכריעה אותו והוא נפל בקרב, מכדוד שפגע בראשו. חבריו סיפרו שהספיק לרוקן שתי מחסניות לפני שנהרג. כוח רצון וסבולת היו תכונות יסוד באופיו, תכונות שהיו עמו ברגעיו האחרונים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות - שרית, ימית וטל ואח - חזי. הוא קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. בן עשרים ושתים היה בנפלו.
במכתב תנחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל, רב-אלוף אמנון ליפקין שחק: "דרור תואר ע"י מפקדיו כקצין מקצועי ויסודי, אשר הביא את המחלקה בה פיקד ליכולת ולהישגים גבוהים ביותר. דרור היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו ופקודיו כאחד." וכתב מג"ד, סא"ל אלון פרידמן: "דרור שירת תחת פיקודי מזה כשנה וחצי, שבמהלכה היה מפקד מחלקת דרגון וסגן מפקד הפלוגה המסייעת. בתקופה זו גילית בחור שקט אך קפדן. דורש מעצמו ומחייליו את המקסימום שאפשר. קצין שידעתי שכל משימה אשר אטיל עליו תתבצע בשקט ובמקצועיות. דרור נלחם בהיתקלות כפי שחונך, גדל וחינך את חייליו. פרץ מהרכב והסתער קדימה בראש חייליו, ירה פיקד ונפגע מאש האויב בעת ההסתערות. את דרור ראיתי כמפקד פלוגה. תכננתי להוציאו לקורס מפקדי פלוגה ולשבצו כמפקד פלוגה בגדוד".
כתב עליו מפקדו יוסי אוחנה ז"ל, שנהרג שלושה ימים אחר-כך: "הלא רק אתמול אור ליום חמישי עוד הובלת כוח הפלוגה בשובנו מפעילות ארוכת ימים ולילות בעומק אזור הביטחון. הלא רק לפני שנה, ממש אתמול, הגעת לפלוגה, קצין צעיר שאך זה סיים את בה"ד קצינים, וכשהופעת ראיתי את המבט שהיה בעיניים. מבט שלא נשא ספקות. מבט שכולו נחישות, סמכותיות, מבט שניכר בו בבעליו שכל העולם נהיר לו. לך ושכמותך דבקות, יוזמה, חריצות, עוז רוח, אהבת הבריות שבך ואהבת הבריות אותך אינם בבחינת מליצות נבובות, אלא אורח חיים וחוק טבע".