רס"ל (במיל') עמר משה גאלדור ז"ל

קורות חיים

בנם של רעיה ואורן. נולד ביום ט"ז בניסן תשנ"ד (28.3.1994) ביישוב נווה צוף שבהרי בנימין. אח לניצן, רתם והדר.

עמר משה גדל והתחנך בנווה צוף, למד בבית הספר היסודי ביישוב, בחטיבת הביניים שביישוב טלמון הסמוך ובישיבה התיכונית "נווה" במושב נווה, סמוך לגבול מצרים.

כנער, היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא". אחד ממדריכיו סיפר שעמר היה מסוג החניכים שלא צריך לדאוג להם. לדבריו, היה בו הכול – מחויבות, חברותיות, אהבה לארץ, ערכים. כמדריכיו בתנועה, הם רק היו צריכים לשים לב שלא לקלקל. בהמשך, עמר הפך בעצמו למדריך מסור.

עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית, הצטרף לישיבת ההסדר "בית ועד לתורה הר חברון", ביישוב עתניאל שבדרום הר חברון, ושם העמיק בלימודי התורה והרוח. "עמר היה אדם מיוחד ועדין מאוד", סיפר הרב מתניה שטרנברג, רבו מישיבת ההסדר, "הייתה לו יכולת חשיבה יצירתית ומפותחת לצד עומק ונגיעה בפרטים קטנים... היה משמעותי מאוד בחברה... עם נוכחות מרשימה, ותמיד היה חשוב לשמוע מה עמר אומר בדיונים עמוקים ומהותיים".

במרץ 2014 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "לביא" של חטיבת "כפיר". הוא היה חייל למופת וזכה להערכה רבה מצד מפקדיו, ששאפו לקדם אותו למסלול פיקודי, אך עמר החליט לסיים את שירותו הצבאי במועדו ולהמשיך לאחריו בלימודיו האזרחיים והתורניים.

הוא חזר ללימודים בישיבת ההסדר אחרי השחרור ועבד כמאבטח בעיריית ירושלים. בהמשך, החל ללמוד לתואר באדריכלות באוניברסיטת "אריאל בשומרון". בזמן הלימודים, עבד כמתמחה במשרד אדריכלות בתל אביב ולאחר מכן עבר למשרד אדריכלים בשכונת קטמון בירושלים, מרחק הליכה מביתו. כאדריכל, עמר האמין בחשיבותם של מרחבים ציבוריים פתוחים ונגישים לכל, ותמך ברעיון ה"הליכתיות" – תפיסה המקדמת מרחבי הליכה חופשיים ובטוחים להולכי הרגל ושימוש מופחת ברכב פרטי. הוא פעל לקידום הרעיון ולשיפור המרחבים הציבוריים במסגרת עבודתו, ואף התנדב בעמותת "ברחובות שלנו – ארגון הולכי הרגל של ישראל".

את עדי, אהובת ליבו, נשא לאישה ב-2016, והם קבעו את ביתם בעיר ירושלים, האהובה על שניהם. ב-2021 נולד בנם הבכור, נטע רון. עמר היה בעל מסור ואבא אוהב ונוכח, שנהנה לשחק עם בנו בגן המשחקים ולספר לו סיפור אחרי סיפור במשך שעות.

לאורך כל חייו היה עמר אדם מאוד פרטי, שקט ולא מוחצן, אך אחרי שחלה במחלת הסרטן והצליח להחלים ממנה, בחר להיחשף, לדבר על הנושא ולפעול לטובת העלאת המודעות לגילוי מוקדם של המחלה. למרות שקיבל פטור ממילואים, התעקש להמשיך לשרת אחרי שהחלים.

הוא היה אדם מבריק ויצירתי, אדריכל מוכשר, שכתב ויצר גם בתחומים נוספים, כגון הגות יהודית, פילוסופיה ותלמוד. באופיו השתלבו בכפיפה אחת רצינות, תחושת אחריות עמוקה, שמחת חיים, הומור ושובבות. חבר נאמן ומסור, שמח ואופטימי, רגיש ואכפתי מאוד לסביבתו, שביקש בכל אשר עשה להוסיף טוב לעולם ולהיטיב עם אחרים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עמר התייצב ללחימה מיד עם פרוץ המתקפה, ושירת כלוחם ביחס"מ "גולני" (יחידת הסיוע המנהלתי של החטיבה). הוא הוצב בחפ"ק מ"פ – חוליית הפיקוד הקדמית של מפקד הפלוגה, והשלים מאות ימי מילואים מתוך אמונה בצדקת המלחמה, רצון עז לעשות ולשנות ותחושת מחויבות כלפי הפלוגה וחייליה.

במרץ 2024, בעודו במילואים, ילדה עדי את בתם השנייה, אלומה.

כחצי שנה לאחר מכן, בסוף ספטמבר 2024, החל התמרון הקרקעי בדרום לבנון, והגדוד של עמר הוקפץ לגזרה הצפונית.

אחרי קרוב לחודשיים של לחימה אינטנסיבית, ביום שלישי, 19.11.2024, פגע כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) נפץ ששוגר על ידי מחבלי חיזבאללה במקום בו שהה הכוח של עמר. עמר נפגע מהפיצוץ ונהרג במקום.

סמל ראשון עמר משה גאלדור נפל בקרב ביום י"ח בחשוון תשפ"ה (19.11.2024). בן שלושים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים ושלושה אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

אשתו, עדי, ספדה לו: "כמה שהיה לי קשה בכל החודשים שלא היית, לרוב לא דאגתי לך בכלל. אתה בחור שקול, תמיד חושב כמה צעדים קדימה, יודע לצאת מסיטואציות. אמרתי לעצמי שאין מצב שקורה לך משהו...

"אני כל כך שמחה על השנים שהיינו ביחד, על החוויות שצברנו, המשפחה שהקמנו... היית אדם כל כך עמוק, עדין, רגיש, מוכשר, עם כל כך הרבה שאיפות וחלומות. היה לי ברור שתגיע רחוק... פספסנו את מה שעוד יכולת להיות. אהוב שלי, אתה תחסר לי... אני אוהבת אותך עכשיו ולתמיד".

"עמר היה מסוג האנשים שהופכים את העולם למקום קצת יותר טוב. לא כקלישאה, אלא באופן הכי פשוט ומעשי שיש", ספדו לו עמיתיו לפעילות ב"15 דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל". "הוא היה אדם רגיש. רגיש לסביבה, לאנשים, וגם לרגעים הקטנים שכולנו כבר התרגלנו לא לראות. הרגישות הזו הייתה לב היצירה שלו, שהפכה את עבודתו כאדריכל לאמצעי לשיפור חיי אחרים... והוא הצליח להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב, כי פשוט היה לו אכפת".

המוזיקאית טליה טל כתבה והלחינה שיר לזכר עמר, בו משולבים קטעים שכתב לעצמו באחד מימי ההולדת שחגג. השיר ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "השיר של עמר".

עמוד לזכרו נפתח באתר memoriz.plus.

משפחתו ביקשה להנציח אותו בדרך שהכי אפיינה אותו: "הכי משמח אותנו לראות אנשים שמאמינים, כמו עמר, ביכולת שלהם לשפר את המציאות ולהשפיע על הסביבה שלהם, גם אם זה רק מעשה אחד קטן. עמר הקדיש את חייו ליצירת חיי יומיום נעימים ונוחים יותר, והותיר חותם בלתי נשכח בכל מי שהכיר אותו. אנחנו מקווים שכל מי שייחשף אליו ולפועלו ימשיך בדרכו, כי לפעמים שינוי אמיתי יכול להגיע מאדם אחד, שפשוט מאמין".