קורות חיים
בנם של שירה ואבינעם. נולד ביום י"ב בכסלו תשס"ד (7.12.2003) בדימונה. אח לשקד, רועי ועומרי.
ברק נולד למשפחה ציונית וקרבית במיוחד, אימו ואביו חיכו לילד נוסף כחמש שנים לאחר הולדת בתם הבכורה שקד ואז הוא נולד.
גדל והתחנך בדימונה. למד בבית הספר היסודי "דקלים" ובחטיבה ובתיכון למד בבית הספר "ליהמן".
ברק היה בעל שמחת חיים מיוחדת, הפיץ אור לסובבים אותו והיה לו לב ענק - במשפחתו כונה "לב מהלך". הוא היה אדם בעל מידות טובות ואהבת השם, רגיש לסובבים אותו אך גם בעל נחישות להצליח להשיג את מטרותיו. אדם בעל ערכים טובים שבתוכו המון רצון לנתינה, דאגה, שלווה וכבוד לסובבים אותו ובמיוחד להוריו.
נער חייכן ומלא שמחת חיים, חברותי ומוקף חברים, חובב מסיבות, בילויים והנאות. בלט בטוב ליבו ובנדיבותו, נכון בכל עת להושיט עזרה לסובביו ולסייע בכל דבר ועניין.
מצוות כיבוד הורים הייתה נר לרגליו, הוא אהב מאוד את הוריו ורגישותו למשפחתו הייתה גדולה. חשוב היה לו הקשר הטוב בין בני המשפחה והוא הקפיד לגשר ולפשר אם נתגלעו מחלוקות בין האחים. חלק קשר קרוב גם עם בני משפחתו המורחבת, נהנה מזמן משותף של האחיינים יחד. עידו בן דודו תיאר אותו: "בן אדם מיוחד, בן אדם שמיד כשאתה רואה אותו עולה לך חיוך. הכניס אור לכל מקום אליו הגיע גם מבלי להגיד ולעשות שום דבר. ידע להיות החבר הכי טוב, איש סוד, האח הכי טוב, למרות שלא היינו אחים זה הרגיש ונראה כך. ידענו לדבר עם העיניים, לצחוק מבדיחות שרק אנחנו מבינים גם אם בכלל לא אמרנו אותן בקול, רק במבט. יכולנו להבין מה עובר אחד על השני מבלי לספר שום דבר. חיכינו לסופי שבוע בהם שב מהבסיס כדי שנוכל לצאת ביחד לשתות, לרקוד וליהנות, ובכל פעם כבר קבענו את היציאה הבאה שלנו יחד".
תומר, בן דוד נוסף סיפר: "ברק היה אחיין וחבר טוב, בעל לב ענק. איש אמת, מלא אושר ושמחה, תמיד חשב על כולם לפני שחשב על עצמו".
חובב כדורגל, נהנה לשחק עם חבריו בשכונה ושיחק בקבוצת הילדים בעירו. אהד את קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים" והקפיד התייצב למשחקים כשתחושת גאווה פועמת בו.
בנעוריו רקם זוגיות אוהבת עם אגם ותכנן את עתידם המשותף יחד. חלומו הגדול היה להשתחרר מהצבא ולהשתלב בלימודי הנדסת בניין על מנת שיחיו ברווחה ובהנאה.
לקראת גיוסו השתתף בימי גיבוש שונים, שואף להגיע לשירות קרבי בחטיבת "גולני" ולהמשיך את דרכו של אביו, לוחם ביחידה.
ביום 21.3.2022 התגייס לצה"ל והתעקש להגיע לשירות קרבי ב"גולני". אחרי שהגיע יום אחרי יום לבקו"ם עם תיק מוכן נחישותו השתלמה, גויס כלוחם בגדוד 13 בחטיבת גולני. בכך הוא המשיך את דרכו של אביו, ששירת גם הוא בגולני בגדוד 12 ואפילו קרא לבנו על שם הגדוד בו שירת.
הוא שמח עד מאוד על שיבוצו והשתלב עד מהרה ביחידה, מסור ובעל מוטיבציה גבוהה. במסגרת השירות תפס קו ראשון בגבול לבנון, ואחרי אימון נוסף הוצבה יחידתו במוצב נחל עוז בגבול רצועת עזה.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
ברק, אשר הוצב במוצב נחל עוז, קם עם חבריו לבסיס לבוקר של מלחמה. את הבסיס תקפו עשרות מחבלים תוך שיגור של מאות פצמ"רים (פצצות מרגמה) והפעלת רחפנים לנטרול מערכות התצפית. הלוחמים נערכו לקרב וניהלו בגבורה ובאומץ לב קרבות פנים אל פנים עם המחבלים הרבים מולם.
במהלך הלחימה הקשה נפצע מירי ברגליו ובידו ופונה תחת אש על ידי שניים מחבריו למיגונית הקרובה בצל אש כבדה ורימונים הנזרקים ללא הרף לכיוונם. "במקביל לניסיון לטפל בו התנהלה לחימה של ממש בכניסה למיגונית עם ירי בלתי פוסק, זריקת רימונים ומחבלים רבים" סיפרו חבריו, "ברק בינתיים היה חצי בהכרה, לרגע נרדם ולרגע מתעורר. באיזשהו שלב הוא קם ובשארית כוחותיו ביקש את הנשק שלו כדי לצאת ולהילחם... גולנצ'יק שלא רואה בעיניים. הסתכלנו עליו תוהים מאיפה הכוחות שלו". בקרב נהרגו רבים מהלוחמים, בהם ברק.
סמל ברק יעקב בן דוד נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן תשע עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בדימונה. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
כתבו בני משפחתו: "ברק אהב את המדינה, את האנשים שחיים בה ואת חבריו ומשפחתו ולבסוף הוא מת מות גיבורים בהגנה על המולדת.
ברק הותיר אחריו משפחה אוהבת, את אחותו שקד שסיפרה שהיה שווה לחכות לאח הקטן שהיא קיבלה, שאחיה הוא ילד יפה, שתמיד דואג לסובבים אותו ושהיה הדבק של המשפחה. אחיו עומרי סיפר כי הוא היה מתגאה בכל פעם שאמרו להם שהם דומים, שהיה להם קשר מיוחד והם הצליחו לתקשר בלי מילים. הוא סיפר גם שאחיו היווה עבורו כתף תומכת, אח גדול ששמר עליו והוא הרגיש שהוא יכול לפנות לברק בכל דבר. בן דודו של ברק, עידו, סיפר כי ברק היה עבורו כמו אח קטן, שהוא היה הצמד שלו ושברק הוא אדם כשרואים אותו ישר עולה חיוך, איש סוד ואדם שאהב להנות, לשמוח ולחגוג. ברק השאיר אחריו גם את אגם, בת זוגו, שסיפרה כי הוא היה השמש שזורחת אצלה כל בוקר מחדש, שהוא לימד אותה מה זו אהבה ושהם חלמו לטייל ביחד ואפילו להקים יחד משפחה.
ברק היה תמיד עם חיוך וצחוק שלא נגמר. טוב לב, חברותי, אהוב על כולם. ברק יעקב בן דוד גיבור ישראל, נזכור לעד את גבורתך וננציח את שמך, יהי זכרך ברוך".
אגם, בת זוגו, ספדה לו: "אהוב ליבי, המקום הבטוח שלי, המקום השקט שלי, מקום המפלט שלי. הגבר שדאג לי, הגבר שאהב אותי אהבה טהורה ונקייה, כיבד אותי, שמר עליי מכל משמר, אתה היית השמש שזורחת אצלי כל בוקר מחדש. הגבר שעשה אותי הכי מאושרת ביקום, עשה אותי מלכה. גבר חלומותיי בכל המובנים, אתה הפירוש לגבר מושלם. הגבר הכי נאמן שיש ועם הלב הכי ענק שקיים. לימדת אותי מה זו אהבה אמיתית ללא תנאים וגבולות. גבר בעל ערכים טובים, ים של אהבה, נתינה, שלווה, כבוד לכולם ובפרט להורים.
אהובי, אני אוהבת אותך. אהבת חיי, אהבה של פעם בחיים ללא ספק. הגעגוע אליך זורם לי בנימים ובוורידים, כמו שנהגת לתאר את געגועיך אליי. מלך שלי, אנחנו לנצח נישאר אנחנו - לא נפרדים, רק קצת רחוקים".
עידו בן דודו ספד לו: "בן אדם מיוחד, בן אדם שמיד כשאתה רואה אותו עולה לך חיוך... אין מישהו שיכול להגיד שהוא היה צריך אותו וברק לא היה שם בשבילו. אצלנו במשפחה קראו לו 'לב מהלך'. מסוג האנשים שצריך להכיר בשביל להבין את גודל הלב. בן אדם שפועל קודם כל עם הלב והרגש ורק אחר כך עם השכל וההיגיון גם אם זה לרעתו.
הדבקות שלו במטרה להתגייס לגולני ולהמשיך את דרכו של אביו למרות כל המכשולים בדרך היא מושא להערצה ודוגמה לכך שאין דבר כזה אי אפשר, פשוט לא ניסית ונלחמת מספיק. החיסרון שלו מורגש בכל יום ובכל שעה. מתגעגע ואוהב בלי סוף".
ספדה לו מורן דודתו: "ברקוש אחיין יקר ואהוב שלי, ילד שכולו לב אחד ענק, מלא באהבת חינם, נתינה בלתי פוסקת וברצון תמיד להיות שם בשביל כולם. בעל מידות שכל אימא חולמת לבן שלה – תמים, ירא שמים, אוהב ואהוב על הבריות, אהבת ה', כיבוד הורים, אהבת אחים, ענווה, התמימות שאין ולא תהיה כמו שלך. מלאך בדמות אדם שהיום הוא המלאך הכי יפה בגן עדן. תודה על הזכות להיות דודה שלך, מתגעגעת, גאה ואוהבת מאוד".
אוהביו הקימו עמוד ברשת החברתית אינסטגרם ובו תמונות ודברים שכתבו עליו ולזכרו, וכך מפי הוריו - "ברקוש שלנו, אנחנו יודעים שאתה שם מחייך מרצון. החלום שלך היה למות למען המדינה, זאת דאגת להזכיר לנו כל שבוע מחדש מסביב לשולחן השבת. זה לא מונע מהדמעות לזלוג או מהלב לכאוב. הגשמת את החלום שלך והשארת אותנו עם לב שבור, פצוע ומדמם. אוהבים אותך, מתגעגעים אליך וגאים בך הכי בעולם. תשמור עלינו מלמעלה אהוב שלנו".
באתר האינטרנט "קווים לדמותם" ניתן למצוא איור של דמותו ותמצית סיפור חייו.
סדרת יינות במהדורה מוגבלת הנושאת את שמו ואיור דמותו יצאה לאור – "יין ברק בן דוד".
בני משפחתו עוסקים במספר מיזמי הנצחה. המיזם המרכזי שהקימו נקרא "ברק ליולדת", במסגרתו כל אישה מדימונה אשר יולדת תינוק מקבלת שי באדיבות המשפחה ובנוסף מקבלת תמיכה באמצעות קבוצה (גם בווטסאפ וגם פרונטלית) בה יש מדריכות הנקה, מדריכות הורים ובעיקר נשים נוספות החוות את אותה החוויה. מיזם זה, שמעודד חיים חדשים ותקווה, מנציח את ברק שכל כך אהב ילדים והיה רגיש לעולמם.
חבריו הפיקו מדבקות עם תמונות ומשפטים המאפיינים אותו כדוגמת "הזאב הוא חי לנצח" ו"תהיה הסיבה לחיוך של מישהו היום".
עמודים לזכר ברק הוקמו באתר עיריית דימונה ובאתר האינטרנט של חטיבת גולני וגדוד 13.