"ישראל הגיע אלינו מסיירת אגוז, יחידה בעלת מסורת קרבית מפוארת ומצא כאן חיים אפורים ועבודה קשה יומם ולילה ... לא היתה דרושה לו כלל תקופת-מעבר. הוא התחיל לעבוד מיד בסביבה החדשה. כאילו התחנך בה מאז תחילת השירות הצבאי שלו. הוא השתלט על העבודה ביסודיות ובקלות ולא התלונן מעולם. גם כאשר נאלצנו להעירו משנתו ולקרוא לו לעבודה באמצע הלילה הוא היה מוכן תמיד בחיוך על השפתיים. תמיד נכון היה לעזור לאחרים. כאשר הגיע לגדוד לא הכיר אדם מאנשיו. עכשיו, כאשר נלקח מאתנו, השאיר אחריו חוג חברים, מטובי בני היחידה וקבוצת מפקדיו שלמדו להעריכו כאחד החיילים הטובים ביותר".