אלבום תמונות
ניר ג'רבי:
נתקלתי במוות לראשונה כשאתה נהרגת, שמשון.
המוות עדיין לא נקלט אצלי, ואולי אני אף פעם לא אצליח להבין שאתה איננו. איך שאתה חוזר מהבית ומספר לי על הבילוי האחרון, על הדיסק האחרון שקנית, זורק בדיחה שנונה וצוחק את הצחוק הניצחי שלך. ואח"כ היינו מדברים על התיכנונים לעתיד, העתיד שנקטע בצרור יריות.
אני פונה אליך, שמשון , כי אני מרגיש שאתה שומע אותי, במקום כלשהוא למעלה, או אולי באויר הריקני, ואתה רוצה לחזור לחברים, למשפחה, למריבות הקטנות שרבנו ולאינספור חוויות שחווינו.
נפגשנו שני אנשים זרים, ואחרי יותר משנתיים ביחד, ידענו אחד על השני הכל, במיוחד לאור שיחות הנפש העמוקות שלנו.
עם הזמן הפכת לחלק ממני, חלק שעדיין חי ונושם בליבי. ועכשיו אני ממשיך את חיי השיגרה, ומדי פעם, כשאני שומע שיר עצוב, אני נזכר בך, ולבי פועם בחוזקה, ודמעות זולגות, אך הן לא יחזירו אותך.
המוות סגר מעגל, ותמיד נשאלת השאלה למה ?!
למה זה קרה לבחור טוב לב וחכם כמוך, אך לזאת לא תהיה לעולם תשובה.
חברך האוהב תמיד.