רא"ל מרדכי ("מוטה") גור גורבן ז"ל

גב' ריטה גור
משמרת 25
תל אביב

מוטה היה נחוש בדעתו להיות ישר עם עצמו, ללא סטיות וללא פשרות, כך היה חי, כך הוא סיים את חייו.
להיות ישר עם עצמו, גם בגיבוש השקפותיו וגם בהשלכת נפשו מנגד.
להיות ישר עם עצמו, גם בבדידות וגם בחברת פיקודיו ורעיו המרובים. שכן הוא היה מפקד - והוא היה מפקד בכל דרגה שהוא נשא - בעל נתוני הנהגה טבעיים. קומתו הזקופה וקולו הנחרץ, היו מתת טבע ליכולתו לעורר אמון באנשים ולהלהיב את דמיונם.
כושרו המנהיגותי שם אותו בשורה הראשונה במערכות צה"ל ובחיים האזרחיים.
תמיד בשורה הראשונה, תמיד מופת לכולם, תמיד קורא "אחרי".
את דעותיו הוא הביע ללא רחם וללא פשרות. בין אם דבריו היו מקובלים או לא מקובלים, הוא העדיף שלא לדחותם למועדים נוחים יותר, ולא לרככם, לא באוזני אדם ולא באוזני שמיים.
כי מוטה היה לא רק מפקד מעולה ומנהיג טבעי, הוא היה, הוא בחר להיות - מחנך אמיתי, בשמשו דוגמא לפיקודיו והסברת דבריו לסביבתו.
הוא החזיק עט לצד הרובה. ברובה הוא השתמש לעשות את ההכרחי, כדי לגדוע סכנה או למנעה בעודה בעיבה. בעט הוא משך מפני שחש שמצוקותיה של ישראל לא הותירו לו זמן כדי לשרת את שאר רוחה. הוא פנה בעטו גם לילדים, שמא להם יהיה יותר זמן לעט מאשר לרובה.
עם מוטה אפשר היה להתווכח, אבל אי אפשר היה לריב. כי הוא לא רק כבש יעדים צבאיים, הוא גם כבש לבבות.
הישגיו הצבאיים שייכים להיסטוריה. אישיותו המאירה שייכת לדור הזה.
מוטה היה איש משפחה נפלא. אנו עם ריטה ועם כל בני משפחתה.
סוניה ושמעון פרס