תפריט נגישות

רב"ט שלום אביטל ז"ל

סימן חיים - 10 ימים לפרוץ המלחמה


הד"ש האלמונית הראשונה נתקבלה משלום 10 ימים לאחר המלחמה. המכתב הארוך הראשון נועד בעיקר להרגיע את אמא:

"הסבירי לאמא כי אין לה מה לדאוג. הגידי לה כי ברגע שיהיה לי קצת יותר פנאי - אשב לכתוב לה בצרפתית. אך בינתיים, העיקר הוא שאני בריא ושלם. עליה לשמור על עצמה - חבל כי תדאג, אין לזה שום טעם...

בינתיים השקט חזר לגזרה. מתחילים לחשוב על ענינים אחרים, אשר אינם קשורים דווקא במלחמה. אתמול, למשל, חשבנו כבר על מקלחת טובה. נסענו, אך כשהגענו למקום בו הייני צריכים להתקלח, כבר לא היו מים. כך שמתחילת המלחמה, עדיין לא התקלחתי (בדיוק 26 יום...) מעודד מאד!

במכתביך, נתת לי הרגשה שאתם מצפים כל רגע לבואי. הלוואי והיה כך. אך צר לי לאכזב אתכם. כנראה שעוד יעבור זמן רב עד שאזכה לראות את הבית. רק שפרצופי הנחמד לא יישכח... כך שכדאי לשמור חזק על הבקבוק שמפניה ולכבות את הבוילר!

ד"ש חמה לכל החמולה שלי, לכל המשפחה וביחוד, הרגיעי את אמא וכתבי הרבה הרבה..."


הביתה, הגיע שלום רק חדש וחצי לאחר המלחמה, וזאת בגלל החרפה במצבו הפיסי, בגלל הזנה בטיפול בצהבת.

בניית אתרים: