כתב חברו יורם גבאי:
צריך יותר ממלים, כדי לספר עליך: מה היתה המשמעות שאתה היית אתי... איציק היה אדם. איציק היה שונה. איציק היה רגיש. איציק היה כל כך עוזר. איציק היה ואיננו! איציק, לפעמים אני רוצה להיות אתך. לפעמים אני רוצה למות אתך. אני מתגעגע למחשבות שלך. אני מתגעגע למילים שלך. אני מתגעגע למעשים שלך. גם אם אין אנו יחד, זה ממש כאילו היית אתי עכשיו...
כתבה חברתו גלית:
לפעמים אני מרגישה בודדה
והמחשבה עליך עוזרת
להזכיר לי שיש
אדם
יקר לי כל כך
תמיד קרוב אלי ברוח
אפילו שאתה
כל כך רחוק.
לפעמים זה מכאיב עוד יותר
לחשוב עליך
על הצחוק שלך,
המגע שלך,
ולהזכר בדיוק
עד כמה אני מתגעגעת
לפניך העדינות...
לדרכיך השונות, איציק...
זוכר אותו חברו דני נחמני:
אני זוכר ממך המון דברים יפים... אתה היית המיוחד מכולם... אני זוכר שרצית ללכת ל"גולני", החטיבה-החומה, אני בטוח שהיית מצליח ומגיע להיות לוחם מהשורה הראשונה, איציק. אתה תמיד אתנו ולצידנו... שלך עם הרבה אהבה ודמעות.