קורות חיים
נג'י דויד בן יוסף ופאני. נולד ב-1924 בפטרושאני שבדרום טרנסילבניה, רומניה. בן-יחיד ומפונק למשפחת בעל-מלאכה אמיד.
בשנות לימודיו בגימנסיה הצטרף לתנועת הנוער הציוני "הבונים" והיה מראשי פעיליה בספורט (היה כדורגלן מובהק) ובפעולות תרבותיות וחברתיות. עם השתלטות המשטר הנאצי הזר והמקומי ("משמר-הברזל") בראשית מלחמת-העולם נלקחו הוריו למחנה-מעצר והוא למחנה עבודת-פרך. הצטרף למחתרת האנטי-נאצית ובמשך 4 שנים היה מטובי פעיליה. כגמול על שירותו נתמנה אחרי שחרור רומניה לקצין-משטרה בעיר הגדולה טימישוארה וכגמול על ההכרה המעשית בזכויותיו התמסר בלב ונפש לפעילות במפלגה הקומוניסטית ופעל ביד חזקה נגד אנשי הריאקציה. על רקע זה התנגש פעם עם חברו לעבודה, קצין רומני, שאמר לו: "אתה תפקד על יהודיך ולא על הרומנים שלנו, כי למרות הכל הן תודה שנולדת יהודי". מלים אלה הבהירו לו את המצב לאמיתו, את חוסר האפשרות להימלט מהגורל היהודי על-ידי שינוי עמדה רעיונית. קשה היה לו למצוא דרך חזרה אל חבריו מלפנים בתנועה הציונית, אך לבסוף הכירו בחרטתו האמיתית על סטייתו, נתקבל לתנועת "גורדוניה" ויצא עם חבריו ב"נתיב-הבריחה" לאיטליה. שם שהה שנה וחצי, הפליג באנית-מעפילים, נשלח עם נוסעיה לקפריסין ואחרי תשעה חדשים של מעצר במחנה הגיע ארצה באפריל 1947.
נתקבל לעבודה בבית-החרושת "אתא" והיה מטובי הכדורגלנים ב"הפועל" כפר-אתא.
באביב 1948 התגייס להגנת המולדת ושירת בצה"ל, בגדוד "ברק" שבחטיבת "גולני". השתתף בפעולות גדודו נגד האויב ונפל ב-6.5.1948 בקרב ליד בית-קשת.
נקבר בבית-קשת.