קורות חיים
זרחי נחום ("חומי") בן זרח וצפורה, חברי המושב נהלל. נולד בו' בסיון (חג השבועות) תרפ"ה. גמר את בית-הספר העממי ושתי כיתות- המשך בכפרו והשתלם בקורסים של תנועת המושבים. בדבקות טבעית של בן כפר אהב מילדותו את החי והצומח ונוף המולדת, ומטיוליו הרבים ברחבי הארץ היה מביא מוצגים לאספי-הטבע של בית-ספרו. מחיבוריו וממכתביו מתגלה שידע לא רק להסתכל ולקלוט כל רחש והתרחשות ביקום, אלא גם להביעם בתיאור חי וביופי פיוטי. מילדותו כאב והתבייש על היות עמו אובייקט סביל להתעללויות ולרדיפות מצד האחרים, ואדיר היה חפצו לאגור כוח כדי לכפר עם בני דורו על עוון החולשה של יהודים קדמונים ורחוקים. ואכן בנסות ערבים בסביבת כפרו לפגוע בכבוד יהודי ובעמל יהודי, היה מלמדם לקח נמרץ בכוח ובאומץ, כי חלפו הימים שבהם אפשר היה להמשיך בפגיעות כאלה בלי להיענש. מהלומות ה"נבוט" של היריבים העולים במספרם יכלו להכאיב את בשרו ועצמותיו, אך לא להרתיע את רוחו ומרצו מהמאבק עד לנצחון. במלחמת-העולם, כשאחיו הגדול התנדב למלחמה בגרמנים, ונחום אז בן 16, הוכרח לוותר על תשוקתו להצטרף אליו גם הוא ונרתם לכל עבודות המשק במקום אחיו. בהדרכת נוער התחיל עוד בכיתות העליונות בבית-הספר וכבר אז נתגלה בו כשרון- הנהגה והכנת פעולה או מסיבה בתכנון מדויק לכל הפרטים, איתנות שקטה ומשפיעה בדרישת סדר ודייקנות וענוה לא-מתרפסת ביחסו לקטנים ולגדולים, ומגיל 16 ואילך המשיך להדריך תלמידים ותלמידות של בית-הספר החקלאי.
ל"הגנה" הצטרף בגיל צעיר. סיים קורס מ"כ, היה מפקד גדנ"ע, מ"כ בחי"ש ומדריך פעיל ב"הגנה", משחזר אחיו מהצבא התמסר לעבודה ארגונית בנוער המושבים וגם בה הצטיין בכשרון המעשה ובכושר הביטוי הברור והמשכנע. בינתים המשיך גם בשירות המולדת. השתתף בעליה לביריה ובמבצעים אחרים. ב"שבת השחורה" היה בדגניה ב' נאבק עם החיילים הבריטיים ורק כיתה שלמה יכלה לתפסו בעמל רב ובמחיר חבלות ומהלומות שהנחית באנשיה. במחנה-המעצר ברפיח הכין את בריחתו על אף הסכנה, אלא שביום שהועידו לביצוע בריחתו - שוחרר. בתש"ז סיים קורס ימי בפלמ"ח, להכשיר את עצמו להעלאת מעפילים אל החוף. בסוף השנה נבחר לועדת הנוער של תנועת המושבים ועסק, בין השאר, בארגון נוער מהמושבים להתישבות, ובעיקר ניסה להדריכם להתישבות בעקבה על חוף אילת, אשר בזמן זה היה מחוץ לתחום היהודי.
בפברואר 1948 התגייס לשירות המולדת בחטיבת "גולני". השתתף בכיבוש בית-לחם- זבולון ובקרבות אחרים, סיים בהצטיינות קורס מ"מ ונתמנה למפקד קורס מ"כ. עם פלישת צבאות ערב יצא כמפקד מחלקה לחזית עמק הירדן והשתתף בהגנת הדגניות ועין-גב ובפשיטה דרך הכנרת לכפר ערבי, בקרבות שער-הגולן ועוד, ואחר-כך בכיבוש ג'נין, בקרבות ובנסיגה ממנה. בהפוגה הראשונה חזר להיות מפקד קורס מ"כ. כשדיברה אמו על הסכנות שבמלחמה, היה אומר : "מה את חושבת, אמא, מלחמה בלי קרבנות ? רוב אנשי-הצבא מוכנים לזה, ביחוד במלחמתנו, מלחמת-השחרור". השתתף בקרבות בסביבת נצרת ובמבצע "חירם" לשחרור הגליל. בכל הפעולות הללו הצטיין בקור-רוח ובהתמסרות שלמה למלאכה שיש לבצע, השרה הרגשת בטחון על פקודיו והם חיבבוהו והלכו אחריו ללא היסוס. בסתיו 1948 עבר קורס לשריונים בדרגת סגן ויצא כמפקד פלוגת שריונים למבצע "עין". גם בסוג הנשק החדש התמצא ונלחם במיטב הכושר וההתמסרות אף במצבים קשים ביותר.
בשעת פשיטה אחת נפגע קשה בראשו ונפל ב-23.12.1948 נקבר על-ידי המצרים בציון "גופת מפקד יהודי" ואחרי שלושה שבועות הובא לקברות בנהלל ב-12.1.1949.
זכרו הועלה בחוברת מיוחדת בספרית "אלה הבנים" שיסדה הוצאת תנועת המושבים והארגונים על-יד חברת "מסדה".