קורות חיים
"חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ" (תהלים פ"ה)
עמית, בן לברכה ויואל, אח ליוגב ועידן.
נולד בכרמיאל בבקעת בית הכרם בי"ט בסיוון תשמ"ג 30/5/83.
גדל והתחנך בכרמיאל בבית ספר ממ"ד מוריה ובחט"ב אמי"ת. את לימודיו התיכוניים סיים בישיבה תיכונית "פרחי אהרון" בקרית שמואל. עוד בהיותו בתיכון חלם להגיע לסיירת גולני.
לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית לפני גיוסו לצה"ל, למד שנה אחת בישיבה הגבוהה "אור וישועה" בנווה שאנן שבחיפה. במהלך לימודיו בישיבה הגבוהה התאמן עמית "ביחידה לקראת גיוס" כהכנה לשירותו הצבאי ביחידה קרבית.
בהמשך התגייס עמית לצה"ל בתאריך 24/11/02 לסיירת גולני, היחידה המובחרת של חטיבת גולני.
בהיותו בשירות סדיר בסיירת גולני שימש כלוחם והשתתף בפעולות ובמבצעים רבים.
בשל כישוריו הרבים התמנה עמית לקצין אמל"ח בסיירת גולני. לאחר שסיים את השירות הסדיר, המשיך בשירות קבע כקצין אמל"ח ביחידת "אגוז". בתפקידו כקצין אמל"ח תכנן וביצע פרויקטים גדולים וחשובים ליחידות בהן שרת ולמערך הלחימה בצה"ל. אמצעי הלחימה שהשיג למבצעים שונים, הצילו חיי אדם במקרים רבים.
את תפקידו ביצע באהבה ובמסירות רבה ובדאגה לחייליו וליחידה.
מפקדיו, פקודיו וחבריו ליחידה מספרים "על המסירות האין סופית והדבקות עד להשלמת המשימה". "בכל משימה בלתי אפשרית בא עם שלל רעיונות יצירתיים ודמיוניים ועושה אותם כדבר מובן מאליו". "האיש שאליו פונים בכל בעיה ובקשה, דואג לחייליו ולא חוסך מזמנו הפרטי למען היחידה". "שואף להביא את היחידה לקדמת הטכנולוגיה, אדם הגון וישר, עדין נפש, היה אוזן קשובה לכולם". "צנוע, נעים בהליכותיו ומכבד את הזולת". "אדם ציוני ושורשי שנתן הכול לטובת העם והמדינה".
נפל במילוי תפקידו בט' אייר תשס"ז 27/4/07 ונקבר בבית העלמין הצבאי בכרמיאל.
הותיר אחריו הורים, אחים: יוגב ועידן, סבא וסבתות, משפחה וחברים רבים.
עמית כשמו כן הוא, חבר וידיד. אהוב על כולם, טוב לב, חכם, אהב ליהנות, אהב לתת מעצמו ומהידע שלו לאחרים.
עוד בילדותו היה ילד יצירתי, חברותי, סקרן, שובב ועליז. אהב לטייל ולבלות.
עמית התאפיין בתכונות מיוחדות:
חסד ונתינה
משחר ילדותו, צדקה ונתינה היו אחד מעמודי התווך של חייו, והכי חשוב לתת תמיד בחום, בחן ובחיוך. כל אדם שפשט את ידו לצדקה ועזרה נענה בחיוב וברוחב לב. הייתה בו רגישות רבה לאנשים נזקקים וחלשים.
ביסודי ובתיכון תמיד השתתף בפעילויות חברתיות והתנדב להתרים לעמותות שונות, כגון: אקי"ם, חולי סרטן וכדומה.
בתפקידו כקצין אמל"ח, קשריו הרבים עם תורמים מחו"ל ומישראל וענקי התעשייה הביטחונית בארץ, לא עמעמו בכהוא זה את רגישותו לנזקק שפשט את ידו לצדקה ולעזרה, אפילו תהא זו הפרוטה האחרונה בכיסו. בין אם זה חבר מהצוות שביקש טובה כלשהיא או אדם שפגש בו באקראי ברחוב. אצל עמית כולם שווים, ולכולם עזר. כפי שמספר אחד מחבריו לצוות "נשמה גדולה בגוף קטן".
רעות
אהב אדם באשר הוא אדם. יצר קשרי חברות עם אנשים מכל גווני הקשת. ניחן ביכולת תקשורת בין-אישית מיוחדת במינה ושבה את לבם של הסובבים אותו בשל יושרו, צניעותו ואישיותו המדהימה.
סקרנות ויצירתיות
אהב לקרוא בתחומים שונים שעניינו אותו וכל דבר שרצה לדעת, חקר ולא הרפה עד אשר סיפק את סקרנותו. בשל היותו יצירתי ודמיוני, השתתף בפיתוחם של אמצעי לחימה רבים ואף בפורומים של תכנון מבצעים. חלומו היה ליצור מיגון שבעזרתו החייל יהיה "רואה ואינו נראה".
מקצועיות ומסירות
עמית חתר תמיד להשיג אמל"ח מהשורה הראשונה עם יכולות גבוהות, הרבה מעבר למה שהיה דרוש באותו רגע ביחידה ובצה"ל. ובכל המקרים הדבר עלה בידו, גם אם לאחר זמן רב. כמו כן, עסק בפיתוח אמל"ח והתאמתו לצרכיו המשתנים של הלוחמים בשטח.
משפחה
תמיד דאג למשפחה והתעניין בנעשה, לעולם לא שכח את ימי ההולדת של הוריו ואחיו וידע להעניק מתנה ייחודית, לפי רוחו של כל אחד ואחד, המלווה באמירה משמעותית. תמיד חזר מטיולים עם הפתעה להוריו וְאֶחָיו. נהג לבקר את סבתו לעיתים קרובות ולסייע לה במידת הצורך. בייחוד בתקופת לימודיו בישיבת פרחי אהרון ובישיבת ההסדר בחיפה נהג לבקרה מדי שבוע.
אהבה לתורה
למרות האינטנסיביות של התפקיד ששימש בו, מצא זמן במהלך השבוע ללמוד תורה ולהשתתף בשיעורים. השבת הייתה אבן שואבת ל"מילוי מצברים" רוחני למשך השבוע. בסעודות שבת היה אומר דברי תורה עם רעיונות נפלאים ועמוקים ומשלב בהם אקטואליה. אהב ללמוד תורה וסוגיות בגמרא שעניינו אותו ונושאים שונים ביהדות שרצה ללמוד אותם עם אחיו, יוגב. ואפילו אם אלו יהיו שתי שורות של גמרא בלבד.
ענווה
ועל כל זאת - עשה הכל מתוך ענווה גמורה, עד כדי כך שלא סיפר לאף אחד על פועלו ועל הדברים שהשיג ואיך השיג אותם. תכונה זו היא ששבתה את ליבם של האנשים שאיתם עבד, שֶׁלְיָמִים (ולעיתים ממבט ראשון) הפכו לחבריו בלב ובנפש, על אף פער הגילאים ביניהם.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים