תפריט נגישות

סרן גלעד בלחסן ז"ל

גלעד בלחסן
בן 29 בנפלו
בן מרים ואליהו
נולד בכ"ב בחשוון תשל"ח, 3/11/1977
התגורר בכרמיאל
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "הבוקעים הראשון" (51)
התגייס ב-מרץ 1996
נפל בקרב
בי"ד באב תשס"ו, 8/8/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: לבונה
באזור דרום לבנון
מקום קבורה: כרמיאל
חלקה: 2, שורה: 4, קבר: 1.
הותיר: הורים, אח - בני ושלוש אחיות - זוהר, לירון ונטלי

קורות חיים

בנם הבכור של מרים ואליהו. נולד ביום כ"ב בחשוון תשל"ח (3.11.1977) בצפת. אח לבנימין, זהר, לירון ונטלי. החל את לימודיו בצפת, בבית-הספר היסודי "ממלכתי ג'", והמשיכם בכרמיאל - בבית-הספר היסודי "הדקל" ובבית-הספר התיכון המקיף "אורט מגדים".

גלעד היה ספורטאי בנשמתו - אהב בעיקר לשחק כדורסל ועסק בפעילות כושר, ריצה ומשקולות. הוא הרבה לקרוא ספרים ונטל חלק בפעילות ציבורית למען הקהילה.

במחצית מרץ 1996 התגייס גלעד לצה"ל והוצב בחיל הרגלים. בתום הטירונות ומסלול ההכשרה שירת כלוחם בגדוד 13 של חטיבת "גולני". במאי 1997 יצא לקורס סמלי חי"ר ולאחר מספר חודשים נשלח לקורס קציני חי"ר. בינואר 1998 מונה כמפקד מחלקה בגדוד 51 של "גולני"; במסגרת תפקידו הוביל כוחות שונים בפעילות מבצעית מורכבת, פיקד על מחלקת חי"ר בשגרה ובחירום ולחם בגזרות הפעילות השונות של צה"ל. שנה לאחר מכן קודם לתפקיד סגן-מפקד פלוגה ומפקד פלוגה בגדוד 51, תפקיד שכלל אחריות על כמאה ועשרים חיילים ומפקדים.

חבריו של גלעד יודעים לספר על השילוב המופלא שהתקיים בו בין תפקידו כקצין קרבי להיותו בחור רגיש באורח נדיר. כקצין סמכותי ואחראי גלעד תמיד עמד על דעתו ולא היסס להתווכח גם עם בכירים ממנו, עד שהצליח להשקיט את מצפונו; הוא לעולם לא נשאר אדיש ולא היה מוכן להתפשר, "לחפף" או לעגל פינות, ואולם, בניגוד לחזותו הקשוחה, גילה רגישות יוצאת דופן כלפי הסובבים אותו.

לאחר שחרורו ירד גלעד דרומה, ועבד מספר חודשים כקצין ביטחון במלון "המלך שלמה" באילת. בחורף 2001 השתתף בקורס מאבטחים ממלכתי במסגרת היחידה לאבטחת אישים, ולאחר מכן שימש כאחראי משמרת ביחידת האבטחה של נמל אשדוד. בתפקיד זה, שכלל אחריות על כמאה אנשי אבטחה, שב גלעד והוכיח את יכולת הניהול שלו ואת עמידתו בתנאי לחץ.

בסתיו 2002 החל גלעד ללמוד במכינה הקדם-אקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים. מספרות פרופ' רות שפרלינג, ראש המכינה האוניברסיטאית, וליאת מייברג, מנהלת המכינה: "גלעד הגיע אלינו באוגוסט 2002 להירשם לשנת לימודים במכינה האוניברסיטאית כדי לשפר את סיכוייו להתקבל ללימודים מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, לחוגים חשבונאות וכלכלה שסף הקבלה אליהם גבוה. את צעדיו הראשונים במכינה הוא עשה בהיסוס רב, לא בטוח שיוכל לעמוד במשימה שהציב לעצמו, וחשש מעומס הלימודים הכבד שהונח על כתפיו. חששותיו התאזנו עם רצונו העז להגיע למטרה. רצון זה הוא שהטה את הכף לכיוון הצלחתו במכינה, ועקב כך גם ביטחונו העצמי ביכולותיו האקדמיות הלך והתחזק מיום ליום. הוא סיים את המכינה בהצטיינות יתרה, שיפר מאוד את הציון הפסיכומטרי שלו בסוף שנת הלימודים אצלנו, ושני נתונים אלה אפשרו את קבלתו ללימודים באוניברסיטה ולחוגים שאליהם רצה להתקבל בעדיפות ראשונה.

גלעד היה קשור מאוד לבני משפחתו וקיווה שבסיום לימודיו יוכל לשוב לצפון, לבנות שם את ביתו ולעבוד עם אביו, מנהל-חשבונות במקצועו. בקיץ 2006 סיים גלעד את לימודי השנה השלישית באוניברסיטה תוך שהוא מתמחה במשרד רואי-חשבון. חבריו, שתהו כיצד הוא מצליח לעמוד בכל המטלות והמשימות שנטל על עצמו, כינו אותו "סופרמן". ואולם כאשר החלה הלחימה בלבנון השתנו סדרי העדיפויות של גלעד, שמעולם לא שכח את תפקידיו ב"גולני".

גלעד נפל בקרב בדרום-לבנון ביום י"ד באב תשס"ו (8.8.2006). תיאר את האירועים מפקד היחידה, סגן-אלוף סמי ארבל: "גלעד שירת בעוצבת 'ברעם' כסגן-מפקד פלוגת חיל רגלים במילואים. הוא לקח חלק במבצע 'שינוי כיוון' בלבנון ובמשימת ההגנה על יישובי הצפון והפגין מוטיבציה גבוהה ביותר. ... גלעד פיקד על כוח מחלקתי שנכנס לשטח לבנון לשם איתור מחבלים ומשגרי קטיושות והשמדתם. במהלך התנועה אל היעד נתקל הכוח בחוליית אנשי חיזבאללה, התפתח קרב, והכוח שיתק את מקורות הירי של המחבלים. במהלך הקרב נפגע גלעד באורח קשה, אך פקד על חייליו להמשיך להילחם. זמן קצר לאחר מכן, בעודו מקבל טיפול רפואי בשטח ומפונה לאחור, הוא נפטר מפצעיו". עם גלעד נפל אחד מחייליו הצעירים, סמל-ראשון ייסמאו יאלאו.

גלעד היה בן עשרים ותשע בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכרמיאל. הותיר הורים, אח ושלוש אחיות. על קברו נחקקו המילים "אתה גאוותנו, חסרונך קשה מנשוא. נוח על משכבך בשלום". לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. משפחתו של גלעד עמלה על כתיבת ספר תורה לזכרו.

בניית אתרים: