סמ"ר אושרי שוורץ ז"ל

קורות חיים

בן דולי ויצחק שוורץ, נולד בל' כסלו תשל"ח (10.12.1977) בחדרה. אושרי למד בבי"ס היסודי "רוטשילד" ובחטיבת הביניים "שרת" באור-עקיבא. אחרי כן בביה"ס התיכון "תחכמוני" חדרה, במגמת שירטוט.

אושרי, נקרא בשמו על-ידי הוריו בכדי שיסב להם אושר, ואמנם במשך 20 שנות חייו הוא לא אכזב. כשמו כן הוא. הוא היה ילד, נער ומתבגר שחיוך תמיד על פניו ולעולם לא התלונן על קושי. תמיד היה ה"רעשן" של החבר'ה וכולם ידעו והרגישו כשהוא בסביבה. תמיד מוקף חברים. אהב את חבריו הטובים, וידע להיות חבר אמיתי ולעזור כשצריך.

אושרי, היה גבוה ותמיר ועל פניו התנוסס תמיד חיוך טוב ומרגיע. היה חברותי ומוכן תמיד לעזור לזולת. בכל היה חרוץ, עקשן ומתמיד. שימש תמיד דוגמא ומופת לחבריו בהליכותיו ובכנותו והיה אדם ישר.

אושרי היה חובב ספורט וכל הקשור לסיכון והרפתקאה. אהב לצלול, לגלוש, לשחק כדורגל וכדורסל. אהבתו הגדולה היתה לים.

מחנכו אף הטיב לתארו בחוברת שהוצאה לזכרו על-ידי חבריו: "אתה היית מסמר הכיתה. האופי החייכני שלך שבה כל לב, וחוש ההומור שלך גרם לרבים להתגלגל מצחוק. בשיעורים היו לך הברקות ולא חסרו לך פטפוטים של גיל הנעורים, שובבות חיננית של נער מתבגר וכמובן לא חסרו הערותיך שלפעמים היו כמשב רוח רענן..."

בסיום לימודיו נסע עם אביו לטיול שורשים ברומניה, בזמן שנותר עד לגיוס עבד עם דודיו בגולף.

אושרי התגייס לגולני בנובמבר 1995 לגדוד "גדעון" בפלוגה הרובאית. גולני היתה בנשמתו וחלומו מאז כיתה י' בעודו נער בן 16. לאחר טירונות קשה ומפרכת אשר סיימה בהצלחה, המשיך את מסלולו הקשה בגדוד ובקורסים שעבר כאשר האחרון היה קורס סמלים. אהב את שירותו ואף פעם לא התלונן שקשה. "מורעל" בנשמתו. תמיד בחיוך.

אושרי ראה את עתידו בצבא כקצין או לאחר השחרור כמאבטח אישים. אהב מאוד את חיי הצבא.

במכתב ששלח סא"ל ניר רגב מפקד היחידה למשפחה ציין: "אושרי היה חייל למופת, מלא מרץ ושמחת חיים, חייכן ומסור, דמות אהובה בקרב מפקדי וחיילי הפלוגה הרובאית".

ב-26.8.1997 יצאו אושרי וחבריו למארב נגד מחבלי אמל בדרום לבנון בואדי סלוקי. ב-28.8.1997 פרצה אש בואדי מאש ארטילרית וחמישה חיילים ובהם אושרי נשרפו חיים.

אושרי השאיר אחריו הורים - דולי ויצחק, שלוש אחיות - קרול, שני וחני, אחיינית שלא הכיר - סתיו ומשפחה גדולה ומורחבת שבורה והמומה מאובדנו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר.

חבריו הקרובים הוציאו חוברת לזכרו ובה כלולים דברי בני המשפחה וחברים על דמותו וכן תצלומים. כן נערך ערב לזכרו ובו השתתפו מאות אנשים, חברים ומשפחה. הוקמה אנדרטה בצפון הארץ לזכרם, וכן בבית ספרו בחדרה.

בספטמבר 1997 נערך במועדון הגולף בקיסריה גביע אור-עקיבא לזכרו ובו השתתפו רעיית נשיא המדינה הגב' ראומה ויצמן, ראש המועצה המקומית, מנהל הגולף ואזרחים רבים.

כמו-כן נערך טורניר כדורגל באור-עקיבא לזכרו. טורניר זה יערך כל שנה על שמו ולזכרו.