סמ"ר אורן זריף ז"ל

קורות חיים

בן חנה ואורי. נולד ביום י"ד בניסן תשל"ו (14.4.1976) ברמת-גן, אח בכור לשימרית ורותם. את לימודיו היסודיים החל אורן בבית- הספר חביב בראשון לציון, וסיימם בבית-הספר ברנר בהרצליה, לאחר שמשפחתו העתיקה את מקום מגוריה לעיר בשנת 1986. הוא המשיך לחטיבת-הביניים בן-גוריון וסיים את לימודיו במגמה ההומנית בבית-הספר התיכון היובל.

אורן התאמן במשך שלוש שנים לערך בחוג הישרדות וקרב המגע ג'יו-ג'יטסו, ואף זכה במקום הראשון באליפות הבוגרים האזורית למשקלו ולדרגתו. אהבתו האחרת של אורן היתה הספרות, הקריאה. כך השכיל ליהנות מהשילוב הייחודי של ספרא וסייפא. מבחינות רבות היה אורן לאיש עוד בהיותו נער. בגרותו ניכרה בשקט הפנימי, בצניעות וביסודיות שאיפיינו את כל פועלו. עם זאת, לא הסס להפגין את חוש ההומור הייחודי לו בחוג חבריו, ולבטא את כישורונות המשחק והבמה שחונן בהם. אורן היה קשור מאוד למשפחתו, בן מסור ואח אוהב. באישיותו השלווה שימש דוגמה לאחיו ולאחותו ודאג לשלומם מתוך תחושת מחויבות ואחריות.

אורן ציפה ליום הגיוס לצה"ל. הוא קיווה לשרת כלוחם ביחידה קרבית והקפיד להתאמן להשגת רמת כושר גופני מתאימה. ואכן, ביום הגיוס לשירות החובה, בשלהי נובמבר 1994, שובץ בחטיבת גולני כצלף בגדוד גדעון. אורן תואר על-ידי מפקדיו כחייל מקצועי, בעל ערכים ומוסר גבוהים, שגילה קור רוח ודבקות במטרה תחת אש. הוא היה צלף מעולה ותיפקד באופן יוצא דופן בתנאי לחץ. אורן סייע לחבריו ליחידה בכל אשר היה ביכולתו, והיה אהוד ומקובל עליהם ועל מפקדיו כאחד. במסגרת האימון המתקדם נבחר לחייל מצטיין. בענווה האופיינית לו, הצניע אורן בארון חדרו את תעודת ההצטיינות.

לאחר שחרורו מצה"ל תיכנן אורן לנסוע לטייל בעולם, ובמיוחד קסמה לו יבשת אוסטרליה.

כשישה שבועות טרם שחרורו, ביום כ"ה באב תשנ"ז (28.8.1997) נפל אורן בקרב בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון בדרום לבנון. יומיים קודם לכן הוא יצא עם חבריו לפעילות, וקבוצת הלוחמים שהתה כארבעים שעות במארב בוואדי סלוקי בדרום לבנון. ביום חמישי בבוקר נתקלו בחוליית מחבלים. בקרב שהתפתח הצליחו הלוחמים לחסל כמה מחבלים, אך בשריפה שפרצה בשדה הקוצים בו שהו נהרגו חמישה מהלוחמים, ביניהם אורן. עימו נפלו: סמ"ר אושרי שוורץ, סמ"ר רועי שוקרון, סמל ידג שמעון וסמל קסהון שמטו. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בהרצליה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה אורן לדרגת סמ"ר. משפחתו הנציחה את זכרו בגן שהקימה על שמו בהרצליה.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה, סא"ל ניר: "אורן היה לוחם מעולה, דמות נערצת בפלוגה הרובאית. במהלך ההיתקלות הפגין יכולת צליפה, קור רוח ואומץ לב וחיסל בעצמו חוליית מחבלים אחת מבין השתיים. כשפרצה הדליקה חילץ לאחור עם יתר חבריו, אולם נותר מאחור לוודא שכולם בסדר, עד אשר השיגה אותו האש העזה... התנהגותו המופתית ואצילות הנפש שלו... ראויות לחיקוי וילוו אותנו לעד. אורן נמנה עם זן מיוחד, שלא מוצאים כל יום, גיבור וחייל אמיתי...".

תוכניותיו לנסוע הרחק - לראות עולם - נגוזו.

אך אורן היה, ישנו וישאר אתנו כאן ולתמיד, בחיוכו, בחוש ההומור המיוחד ובשקט הנפשי והאישי שהפגין ובהתייחסותו הרצינית והבוגרת.