קורות חיים
אבישי נולד יפה תואר. ילד בלונדיני אשר התבלט משכמו ומעלה. הבן הצעיר במשפחה, אח לאורלי ומרב. בקרית-מוצקין התחנך. בגן הילדים, בביה"ס היסודי "בן גוריון" וביה"ס התיכון "אורט מוצקין". נער חסון, חייכן, חבר אמיתי ומנהיג טבעי. תמיד במרכז העניינים בבית הספר ובעזרה לזולת. רצוי ומבוקש בכל אירוע, ראשון להתנדב, תומך אוהד, אוהב ונאהב. חוסנו הגופני, יופיו הטבעי, חיוכו הנצחי, חברותו ללא סייג העמידוהו תמיד במרכז העניינים. בגיל 7 החל בפעילות ספורטיבית תחילה כשחקן כדורסל ומאוחר יותר כשחקן כדוריד. תכונותיו הביאו אותו להיות אחד מעמודי התווך בקבוצת הכדוריד, הרוח החיה באירועים חברתיים, הנשמה והלב שהניעו את קבוצת "מכבי מוצקין" נערים ונוער והביא אותם להישגים לאומיים.
ברבות הימים הפך אבישי למאמן בעצמו. הילדים אותם אימן העריצו את דמותו וראו בו סמל. בהגיעו למצוות יצא אבישי עם הוריו לטיול באירופה. כעבור שנתיים יצא שוב אבישי לצרפת וגרמניה במסגרת חילופי משלחות נוער ולפני גיוסו קיבל מתנת גיוס מהוריו נסיעה לארה"ב ודרום אמריקה.
כשהגיע אבישי לגיל גיוס לצה"ל, עמדה בפניו האפשרות להצטרף לקבוצת הבוגרים בליגה הלאומית ולהקל על תנאי שירותו. הוא בחר דוקא להתגייס ליחידה קרבית ל"גולני".
השירות למען המדינה בא לפני קידומו האישי. אל השירות הצבאי הביא עימו אבישי את תכונתיו הרבות ובעזרתן הפך את הרגעים הקשים לחוויה, יצר מערכות יחסים עם מפקדיו ופיקודיו תוך גילוי אחריות, מסירות ונאמנות לחבריו ליחידה. אבישי הפך מנער לגבר צעיר. כמאגיסט ביחידה זוכרים אותו חבריו מוביל במסעות ובתרגילים כשתמיד החיוך על פניו ועוזר לחבריו המתקשים, סוחב את ציודם ומעודדם להמשיך.
זה היה אבישי, כך נזכור אותו, גבר צעיר וחסון, מנהיג, חיוך נצחי ואהבה ללא גבול, שלא זכה להמשיך להגשים את הפוטנציאל העצום שהיה גלום בו.