סמל גולן פול עזאני ז"ל

קורות חיים

בן דבורה וששון. נולד ביום ז' בשבט תשל"ד (30.1.1974) בניו יורק שבארצות הברית. גולן למד בארצות הברית את לימודיו היסודיים והתיכוניים ובשנת 1990, במלאת לו שש עשרה שנה, עלה בגפו לישראל והתגורר בביתם של סבו וסבתו במושב קדימה. גולן המשיך את לימודיו ב"פרויקט האמריקאי" של בית-הספר החקלאי בפרדס חנה, שמטרתו להעניק לילדים יהודיים מרחבי העולם חוויה ישראלית שתקנה להם זיקה ואהבה לישראל וליהדות. "גולן היה סמל ומופת להצלחת הפרויקט בעיצוב אישיותם של הנערים בפנימייה", סיפר חברו, "נער כל כך צעיר, בן להורים המתגוררים בארצות הברית, בילה שנתיים בפרויקט והספיק להתחבר ולהתחבב על כולם באישיותו הלבבית, בפתיחותו ובחוש ההומור המיוחד שלו. הוא היכה שורשים חזקים ופיתח אהבה עמוקה לישראל... גולן היווה סמל גם לאלו שלא למדו אתו וראו בו את התכונה הנעלה של חבר, שתמיד ניתן לסמוך עליו בעת צרה". גולן היה בחור שמח ועליז, שאהב מוסיקה וריקודים, הרבה לעסוק בפעילויות ספורטיביות, שיחק כדורסל והיטיב לשחות.

מתוך אהבתו העזה לישראל גמלה בלבו ההחלטה להישאר בארץ ולהתנדב לשירות בצה"ל כלוחם בחטיבת גולני. בשלהי נובמבר 1992 גויס גולן לצה"ל ולאחר השתלמות קצרה בשפה העברית הוצב לחטיבת גולני. בתום הטירונות המשיך את הכשרתו הקרבית באימון מתקדם, ובסיומו נשלח לקורס לוחמי נגמ"ש "אכזרית". גולן קיבל דרגת רב"ט ויצא עם יחידתו להמשך אימונים ופעילויות מבצעיות. הוא שירת בלבנון, בשומרון ובעזה.

על אף שהיה חייל בודד מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. מפקדיו העריכוהו כחייל אחראי ואמין. חבריו תיארו אותו בספר הפלוגה כ"אוהב חיים, שגם ברגעים הקשים ממשיך לחייך ולשיר, ומסמל יותר מכל את אהבת המולדת, ההקרבה והמסירות ואת הרצון לשרת בגולני כלוחם ולהיות שותף לעשייה הצבאית בלבנון, בשטחים ובאימונים".

ביום י' בניסן תשנ"ד (22.3.1994) מצא גולן את מותו בתאונת דרכים במחלף ינאי בעמק חפר, בעת שעשה דרכו מיחידתו לביתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי במושב קדימה. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, אח - מייקל ואחות - ניקול.

במכתב הניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "גולן היה חייל מצוין. אהוב על מפקדיו, חבריו ורעיו... הוא הוצב כלוחם במחלקת הסיור, שהיא מהטובות ביחידתי וזאת עקב היותו לוחם בולט ואחראי... האנרגיה, החיוך השובב, המאג, הפיזור, הריקוד, המשפטים המעורבים באנגלית ובעברית - אלו הדברים שלא נמחה לעולם מזכרוננו".

בני משפחתו הנציחו את זכרו בתרומת ספר תורה לבית הכנסת "שבזי" במושב קדימה.