תפריט נגישות

סרן יוסף "יוסל" שטדלר ז"ל

יוסף שטדלר
בן 25 בנפלו
בן רוזה ושמעון
נולד באוסטריה - וינה
בכ"ג באלול תרפ"ב, 16/9/1922
התגורר בדברת
שרת בחטיבת גולני, חי"ש
יחידה: גדוד "גדעון" (13), חי"ש העמקים
התגייס ב-1944
נפל בקרב
בה' בתמוז תש"ט, 12/7/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: משלט מזאר
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: קיבוץ דברת

קורות חיים

בן שמעון ורוזה. נולד ב-16.9.1922 בוינה. עם השתלט הנאצים על אוסטריה הפסיק את לימודיו בבית-הספר התיכון וב-1939 עלה ארצה ב"עליית-הנוער". אחרי חינוך והדרכה בתל-עדשים התיישב עם חבריו בקבוצת דברת שלרגלי התבור והיה האחראי לפלחה, אשר לפיתוחה התמסר למן ראשית ההתיישבות ואילך.

ב-1944 התנדב לפלמ"ח וביחד עם המחלקה הגרמנית הצטרף לבריגדה והשתתף במלחמה באירופה. משם הפליג לביקור קצר אצל הוריו בניו-יורק וחזר ארצה לקבוצתו. עסק בסידור העבודה והיה אחראי לבטחון המקום במדי נוטר וכמפקד אזורי ב"הגנה".

ב-1947 עבר קורס מ"מ מטעם החי"ש, ומשפרצה מלחמת-השחרור נתמנה למפקד פלוגה בגדוד 13 והשתתף בכל המערכות באזור הגלבוע. לא היתה כמעט פעולה צבאית, שיוסף לא שותף בהכנתה ובביצועה. אימן וחינך מגויסים מבני העיר. במסירותו ובשיקול-דעתו רכש את אמון אנשיו. הוא קנה לעצמו תואר של מפקד לא רק בזכות המינוי, אלא בעיקר, בזכות היכולת שגילה והאמון שקנה לעצמו בקרב פקודיו.

שני הימים האחרונים בקרב בו השתתף על הגלבוע היו ימי נסיגה קשים. פקועה נפלה ביד הכנופיות, חזית ג'נין התפוררה והיתה סכנה של ניתוק. פלוגתו קיבלה הוראה לכבוש את ערבונה במורדות הגלבוע, בכדי לחפות על האגף. הכיבוש בוצע בלילה. עם בוקר הותקפו בכח גובר והולך אולם, הדפו בקלות את כל ההתקפות. לאחר שהתברר לפיקוד הכללי, שאין כל טעם אסטרטגי להחזקת הכפר, התקבלה הוראה לסגת ולתפוס משלט המחפה על סנדלה. בשקט ובקור רוח ידע יוסף לבצע את הנסיגה, ללא כל בהלה וללא נפגעים.

עייפים, רעבים וצמאים, הגיעו למשלט מזאר. אולם הערבים, שהרגישו בבואם, הפנו מיד את מרבית כוחותיהם לכיבוש המשלט. מצב הפלוגה היה בכי רע, התחמושת כמעט ואזלה, הפצועים הלכו ורבו, ניסיון של כיתה להגיע אליהם מבחוץ עלתה במחיר קרבן נוסף. לא היתה דרך לנסיגה. גלים גלים, של ערבים מוסתים, הסתערו בקנאות על המשלט.

ושוב עמדה להם רוחו השקטה ופיקודו היעיל באותן שעות נואשות. ללא כל דאגה לעצמו רץ בינות לפגזים והכדורים השורקים מעמדה לעמדה. מיד קיבל את הכדור הראשון. הוא נחבש וכשפניו זבים דם, המשיך לנהל את המערכה, אשר הלכה ונעשתה קשה יותר ויותר. כדור שני פצעו פצעי מות. יוסף, עם יתר חבריו הפצועים הוצאו עם ערב משדה הקטל, אולם כל המאמצים להצילו לא הועילו, נפל ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948).



למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדברת. זכרו הועלה בחוברת "לזכר הארבעה" שהוציאה קבוצת דברת בתמוז תש"ט.

אחרי נפלו הועלה לדרגת לדרגת סרן לפי פקודת המטכ"ל.

בניית אתרים: