רב"ט יצחק שמואל ז"ל

קורות חיים

בן חנה ומרדכי, נולד ביום כ"ד ניסן תשכ"ב

(28.4.1962) בבאר-שבע. איציק היה ילד אסטמתי ובעצת הרופאים עברה משפחתו לגור בראשון-לציון, שם למד בבית-הספר היסודי על-שם רמז. אחרי שסיים שמונה שנות לימוד עבר לבית-הספר מקצועי. את כיתת י"ב סיים בפנימייה בשפיה. המעבר לפנימייה חולל שינוי

באופיו והקנה לו תכונות של עצמאות ונחישות. הוא אהב את הים ואת האדמה והקדיש זמן ומחשבה

לחקלאות. גידול הפרחים בחממות הילך עליו קסם. את סקרנותו האינטלקטואלית מיקד בקריאת ספרים. "תולעת ספרים" קראו לו במשפחה. הספר האחרון שנמצא

בתיקו היה "בצלמו כדמותו". כשהיה בא לחופשת השבת מהפנימייה או מהצבא לא

ויתר גם על משחק כרורגל. תחביבו האחרון היה צילום. מצלמת-הכיס שרכש הנציחה מעמדים קומיים ונופים הדורים. חברים נהגו לצלם את איציק יפה-התואר כשהוא מאכיל חתול או אוכל לוף מקופסת שימורים שפתח במיוחד לצורך זה. איציק עורר אמון בכולם -באדם ובבעלי-חיים. ביישן, יפה, אדיב ונדיב אלה המחמאות שליוו אותו.

יצחק התגייס לצה"ל ביולי 1980. תחילה ביקש להתגייס לחיל-הים, לקומנדו הימי, אך לבסוף שירת ביחידה נבחרת בחיל-הרגלים; הוא עבר אימוני טירונות, השלים קורס מ"כים והועלה לדרגת רב"ט.

במלחמת שלום הגליל התקדם עם יחידתו במסלול הקרבות בגיזרה המערבית, עד מבואות ביירות. אור ליום ו' באלול ת'שמ"ב (24.8.1982), אחרי שנכנסה לתוקפה הפסקת אש, נהרג בידי צלף של האויב. בן 20 היה במותו.

לפי בקשת משפחתו הובא למנוחות בבית-הקברות האזרחי בראשון-לציון. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושלוש אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו: למשפחתו: "דמותו של בנכם, רוח לחימתו וכושר המנהיגות שהיה טמון בו ינחו את חיילי היחידה בהמשך דרכם בגדוד".