תפריט נגישות

רב"ט משה בן צור ז"ל

משה בן צור
בן 20 בנפלו
בן שרה וחיים
נולד ברעננה
בי"ב בטבת תשכ"ד, 27/12/1963
התגורר ברעננה
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ברק" (12)
התגייס ב-פברואר 1982
נפל בפעילות מבצעית
בי"ב בכסלו תשמ"ד, 17/11/1983
בבט"ש לבנון
מקום נפילה: צידון
באזור לבנון
מקום קבורה: רעננה
חלקה: 02, שורה: 04, קבר: 03.
הותיר: הורים, אחות ושני אחים

קורות חיים

בן שרה וחיים, נולד ביום י"ב בטבת תשכ"ד 27.12.1963 ברעננה. משה היה בן בכור, ואחריו לא איחרו לבוא אחות ושני אחים. מהר מאוד למד משה שאפשר להתפנק ולהרגיש "כמו מלך" בקרב בני משפחתו. עם זאת, הוא לא שכח את האחריות המוטלת עליו כאח בכור, שעיני הצעירים ממנו נישאות אליו בהערצה. בהיותו בן ארבע שנים, התחיל משה ללמוד ב"גן אילנה". כשמלאו לו חמש שנים הלך ל"גן יונה", והיה בו הילד הצעיר ביותר. הוא היה תלמיד ממושמע, ומילא באהבה את כל המשימות שהטילו עליו. בבית-הספר היסודי "ממלכתי ב'" למד משה שמונה שנים. אחר-כך, הוא החליט לחזק את שורשיו ביהדות, ועבר ללמוד בישיבת "בית וגן" בירושלים. יחד עם לימודי יהדות למד משה גם את מקצוע הדפוס. ואולם המרחק מן הבית היה קשה מנשוא בשבילו. הוא חזר הביתה, המשיך ללמוד בבית-הספר "דיוקן" בהרצליה והתכונן לבחינות הבגרות. הוא עמד בבחינות הבגרות בהצלחה, ועוד נשאר לו פרק זמן פנוי עד למועד גיוסו לצה"ל. משה עבד וצבר כסף, ונסע לטייל באירופה.

בראשית שנת 1982, התגייס משה לצבא והוצב ביחידה בחטיבת גולני. לאחר סיום הטירונות, הוא יצא לקורס מ"כים. משה למד לאהוב את המאמץ ספוג הזיעה, ששירת פרק זמן בתפקיד מ"כ, הוא השתלב בקורס חבלה, וחזר אל גדודו שהיה באותם הימים בלבנון. ביום שני יצא לחופשה, אבל החליט להקדים ולחזור לגדוד, כדי לאפשר לחברים אחרים ליהנות גם כן מחופשה. ביום חמישי י"ב בכסלו תשמ"ד 17.11.1983, נכנס משה בשיירה ללבנון. ליד העיר צידון הופעל מטען חבלה ומשה נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין ברעננה. הוא השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים.

וכך תיארו אותו חבריו, בדברי ההספד שנכתבו לזכרו: "אנו מחפשים אותך, משה, ומקומך נפקד / הן כה הורגלנו לראותך בינינו, עלם תמיר נחמד / מתרוצץ במחלקה, עוזר, שם יד / נותן כתף בריאה לשאת עמנו בעול / איש רעים להתרועע חביב על הכל... / בפלוגה ב' במחלקה 3 היית הרוח החיה / מעודד בטפיחה על שכם, מוביל בעשייה / מעלה את המוראל כשהרוח נכאה / והכול בטוב לב, עם חיוך וללא מחאה. / איך פינקת אותנו בשובך מן החופשות. / תרמילך מלא צ'ופרים וידיך הנרגשות / מחלקות לנו מטעמים ממטבחה של אמך, / אף שולפת בקבוק ויסקי ממעמקי תרמילך. / היית לנו דוגמה של חייל מסור, / המקפיד בקנאות על מותר ואסור. / איש ישר-דרך, דובר אמת, / פקוד נאמן וממ-כף למופת. / חודשים בילינו במוצבי הקו. / עייפים, מתוחים, דרוכים תמיד לקרב. / לא כולם הבינו מי האויב מעבר לרצועה / ומה בעצם עושה גולני בארץ השסועה. / אבל לך, שום דבר לא הציק, / התקבלה פקודה - בשבילך זה הספיק. / חייל בנשמה, מסור ונאמן, / לוחם מקצועי בקי ומיומן. / אין פלא שחשבת להיות קצין, עם הזמן. / ואכן, צה"ל הפסיד מפקד מחונן. / זכור גם המקרה שבו קיצרת חופשתך, /הקדמת להתייצב בלבנון, ביחידתך, / וכל זאת כדי לעזור לחבר / שנתקל בבעיה והיה לחוץ להשתחרר. / שבת, ומיד התייצבת במטבח, / מסייע, מבשל, לרגע לא נח. / ועל מצחך לא התיישרו הקמטים / עד שראית את כולנו מבסוטים. / ראשון לכל ביצוע היית, זריז ונלהב. / כמה קינאנו בכשרונותיך, בידי הזהב. / ואין כאן הגזמה, כזה היה המצב, / על כן עצוב, עצוב לנו עכשיו!/"

בניית אתרים: