קורות חיים
אורי נולד בחיפה לפני 33 שנים.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון מקצועי "בסמת", במגמת מכונאות, התגייס לצה"ל.
משסיים קורס קצינים, נשלח להדריך בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי שעל הר הכרמל, אך אורי תבע העברה ליחידה קרבית.
לאחר זמן מה ניתן לו מבוקשו והוא שובץ בחטיבת "גולני", שבה עשה בתפקידי פיקוד שונים.
תקופה ממושכת שימש כמפקד הפלוגה המיבצעית, שבמיסגרתה נטל חלק במיבצעים שונים מעבר לגבול.
אורי השתחרר מצה"ל לאחר 10 שנות שירות קבע, בפברואר 1973. הוא החל לעבוד במפעל ליציקת פסלים של אחיו שרגא, נכה מלחמה. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים, לאחר מאמצים רבים, שובץ אורי, מחדש בחטיבת גולני והוטלו עליו משימות שונות.
הוא נטל חלק בקרבות ברמת-הגולן.
ביום 22 באוקטובר, שמח אורי כאשר הוטל עליו להשתתף בקרב הגדול לשיחרור מוצב החרמון.
בקרב זה, כדור פגע בראשו והוא איבד את הכרתו.
לאחר סידרה של ניתוחים, הצליח אורי באורח פלא להתגבר על פציעתו - ובמרץ 1974 נשלח לבית ההבראה "בית קיי".
באותו חודש אירגן "אבי הפצועים" שמחה הולצברג את חתונתו של אורי עם בחירת ליבו, רינה, ברבנות בתל אביב.
אולם לאחר תקופה קצרה של אושר, התגלו זיהומים וסיבוכים באיזור הפציעה, הוא אושפז שוב.
כחודשיים לאחר שאושפז מחדש, נולד בנו, ליאור, שאותו לא זכה להכיר. לאחר זמן אושפז ב"בית לוונשטיין" בכפר סבא, שם שכב שרוי ללא הכאה בארבע השנים האחרונות, עד יום מותו.
הותיר אחריו אשה וילד, נקבר בבית העלמין הצבאי בחיפה.