טוראי עמרם-אמנון אוחיון ז"ל

קורות חיים

בן דוד ושמחה. נולד ביום ח' בחשון תשי"ט (22.10.1958) בגן יבנה.

למד בבית-הספר היסודי 'אחדות' שבאשדוד, המשיך וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף א' שבאשדוד. אמנון היה תלמיד חרוץ וממושמע והתחבב על מוריו ועל חבריו לכיתה.

מחנכת הכיתה מספרת: "אמנון בלט בצלילות המחשבה שלו ובמאמציו לדייק ולהבהיר את הבלתי מובן עד תומו. היתה לו שפה עשירה וצבעונית, שינקה לא מעט מן הספרים הרבים שקרא ומן התרבות וההשכלה הרחבה שקנה לעצמו". ומוסיף המורה למכניקה: "אמנון היה מהחרוצים בתלמידים ומהמתמידים ביותר בעבודה. לא פעם המשיך לעבוד בהפסקות שבין השיעורים כדי לשכלל את עבודותיו". "אמנון היה נער חביב ואהב לעזור לכולם".

מספר ידידו דניאל: "מילדותו אהב את הים וכשגדל השתתף בתחרויות ובמשחקים רבים, הקשורים בספורט הים ואף נטל חלק בצליחת הכנרת. הוא בילה שעות רבות בחוף הים באיסוף צדפים ובהתבוננות בגלים. אמנון היה חובב ספורט נלהב והשתתתף במשחקי-טניס ובמשחקי-כדורסל, במסגרת קבוצות-הנוער והבוגרים 'אליצור'. כן, שיחק בקבוצת-הבוגרים בכדוריד של 'הפועל'. אמנון אהב את הנוף ואת הטבע.

לדברי ידידתו: "היתה בו רגישות מיוחדת לכל דבר יפה : לטבע, לחפצים, למוסיקה ולאנשים". הוא התעניין באלקטרוניקה וכשהיה בן 13 הצטרף לקורס מיוחד באלקטרוניקה שנמשך כשנתיים. הוא היה איש-חברה פעיל וביתו היה מלא תמיד ידידים, שנהנו לבלות את זמנם הפנוי בחברתו. אמנון היה קשור מאוד לבני-משפחתו, עזר בבית בכל עבודות הניקיון והאחזקה והיה מסור ונאמן להוריו.

אמנון גויס לצה"ל בינואר 1977 והוצב לחיל רגלים. הוא נשלח לטירונות בחטיבת גולני והיה גאה על שזכה לשרת ביחידה כה-מובחרת. הוא עמד יפה באימונים הקשים, גבר על כל מכשולים ועמד לסיים בהצלחה את הטירונות. בחופשותיו נהג לבלות עם ידידיו ולהשרות עליהם ועל משפחתו רוח טובה ונעימה. כפי שמעידים חבריו: "חופשה בחברת אמנון היתה תמיד חופשה מוצלחת ומהנה".

ביום כ"ח בתמוז תשל"ז (14.7.1977) נפל אמנון בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים ואח.

הוריו הקימו ספריית אנציקלופדיות לזכרו בבית הספר התיכון א' שבאשדוד, שלמד בו. כן, תרמה משפחתו ספרי קודש לבית כנסת באשדוד, להנצחת זכרו.