תפריט נגישות

סמל רון-דוד אלכסנדר ז"ל

רון-דוד אלכסנדר
בן 20 בנפלו
בן רות וחיים
נולד בירושלים
בי"ט באייר תש"י, 6/5/1950
התגורר בירושלים
שרת בחטיבת גולני
יחידה: מפח"ט
התגייס ב-אוגוסט 1968
נפל בפעילות מבצעית
בל' בכסלו תשל"א, 28/12/1970
מקום נפילה: יעטר
באזור לבנון
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 1, שורה: 05, קבר: 08.

קורות חיים

בן חיים ורות. נולד ביום י"ט באייר תש"י (6.5.1950) בירושלים. למד בבית-הספר על שם לוריא בירושלים. הוא הצטיין בלימודים, עד כי מוריו רצו להקפיצו כיתה, אלא שגם הוא וגם הוריו לא רצו בכך, כדי שלא יינתק מחברת חבריו. בכיתה ז' עבר יחד עם אחדים מחבריו לבית-הספר התיכון, שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. בראשית לימודיו גילה נטיות מיוחדות למקצועות ריאליים ובכיתה השישית הצטרף למגמה הריאלית.

רון עסק בעיקר בשני תחביבים, בצילום ובקליעה למטרה. בהיותו בן 14 נרשם למועדון הקליעה במסגרת הגדנ"ע. הוא עקב בהתלהבות אחרי ההתפתחויות בספורט זה ולא החמיץ אף תחרות קליעה אחת. מרוב התחרויות חזר עם מדליות ודגלים, המקשטים את חדרו עד היום. הוא היה בן 16 כאשר רכש לו ציוד לפיתוח תמונות ולהדפסתן ומאז פיתח את תצלומיו ואף את תצלומי חבריו במעבדתו.

במחצית אוגוסט 1968 גויס לצה"ל. הוא רצה להתנדב לחיל השריון, אולם בשל סיבות שלא היו תלויות בו גויס ל"גולני". בתקופת שירותו לא הירבה רון לספר על חוויותיו, אולם עם תום כל תקופה ושלב - קורס מ"כים וקורס חבלנים - ועם קבלת דרגת סמל - הייתה המשפחה שותפה מלאה לכל הקורות אותו. הוא אהב מאוד את ההדרכה בצבא והיה קרוב למקצוע החבלה. זמן קצר לפני נפלו, דובר על שליחתו לקורס קצינים, אלא שהדבר התעכב במקצת, כיון שהוא היה סמל מצטיין ביחידתו והגדוד לא רצה לוותר עליו. לפעולה האחרונה הצטרף רון למרות שאמור היה לצאת באותו יום לחופשה, לאחר שהצטיין בתרגיל, שבו עורר את תשומת לב מפקדיו. הוא היה גאה מאוד על הצלחת מחלקתו ועל חלקו בהצלחה זו.

ביום ל' בכסלו תשל"א (28.12.1970), נפל בפעולת הפשיטה בגבול לבנון לאחר שביצע בפעולה זו את כל המוטל עליו בהצטיינות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר הרצל.

מפקד הגדוד כתב להוריו מכתב תנחומים בו נאמר, בין היתר: "הסמל רון נפל בפשיטה על קן מחבלים בכפר עטר, תוך לחימה והקרבה עצמית לביצוע המשימה שהוטלה עליו. הוא היה אחד ממפקדי הפעולה ומלא את תפקידו בצורה היעילה ביותר, גילה אומץ לב ותושייה, סייע בשלבים הראשונים לחילוץ נפגעים אחרים, עד שנפגע הוא עצמו. במשך שירותו בגדוד שימש דוגמה לחייליו ולמפקדיו, בדאגתו הרבה לחייליו. דמותו תשמש דוגמה לנגד עינינו".

הוריו וידידיו הקימו קרן לזכרו, המחלקת מדי שנה בשנה פרסים בתחרות צילומים הנערכת בבית ספרו, ביה"ס התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

בניית אתרים: