רב"ט יעקב צוקרמן ז"ל

קורות חיים

בן זרח ובילה. נולד ב-25 בפברואר

1916 בסמולנסק, רוסיה. בילדותו עברה המשפחה ללטביה, לעיר הקטנה ליוואני. היה הבכור במשפחה בת שלושה ילדים. לאחר שגמר חוק לימודיו בבית-הספר העממי שבעיירה ביקש להמשיך את לימודיו בבית-ספר למלאכה, אך הוריו לא הסכימו לכך ושלחוהו לריגה, עיר הבירה, להמשיך שם את לימודיו בסמינריון עברי. בעיירה שררה אוירה אנטישמית מובהקת. יהודיה לא נטו לציונות ונמנעו מלהבליט את

יהדותם. אך באחד הימים נוסד בעיירה סניף של''השומר הצעיר". יעקב היה בין מיסדי הסניף ומפעליו. טרח ואירגן את כל הנוער מיהיהודי שבעיירה. השתתף בכל מחנה-קיץ ובכל כינוס של התנועה ותמיד היה מגיע ברגל למקום הנועד. היה פעיל גם בתנועת הנוער בריגה ואת חיי התנועה חי בכל מאודו. לפני תום לימודיו יצא ב-1933וכשרונתיו. עלה לארץ ב-18 באפריל 1936 והצטרף מיד למיסדי משק עין-גב. על שפת הכנרת האזרחית. היה שם מרכז קבוצת-בנין. כל המשק נבנה על-ידיו ובהדרכתו. אירגן את הקמת המספנה המקומית וגם ניסל אותה. נטל על עצמו את הקמת בית-המרגוע המקומי. ואמנם

הוקם לזמן הקבוע מראש. חבר ה"הגנה" . כשנותקה הדרך היבשתית

לעין-גב -בכביש העובר את צמח -קיבל על עצמו את ריכוז העבודה

בהקמת ביצורי המקום ועל אף תנאי-העבודה הפרימיטיביים, באין

כלי-עבודה מתאימים, הושלמו הביצורים במועדם ביום 15.5.1948 .

השתתף בקרב צמח.עם התחלת הקרבות על עין-גב נתמנה מפקד הפל"ם.

באחת ההתקפות נפצע מרסיסי פגז ונשלח לבית-החולים בטבריה.

לפני שהחלים , בעוד הוא צולע על רגלו, חזר להגנת המקום ולתיקוני

ביצורים. בחיי המשק התגלה בכל שיעור קומתו, במרצו הרב, בהתלהבותו,

במסירותו ובכשרונו הארגוני. "אם כזה לנו" , התברכו בו החברים,

"יפרח כאן משק גדול ". בזמן הקרבות אמר: "חדר האוכל נפגע -נקימו מחדש .

העיקר לשמור על האנשים, שם היו יחיו-גם המשק יקום."

ב-10.6.1948 מיהר בראש כיתה לעמדה שהותקפה קשה, ובקפצו מעל

תעלת-המעבר פגע כדור בבטנו , נאחז במעבר וקרא: "תעברו , הצילו את

המצב!" מיד פגע כדור שני בגבו, ולפני שהיתה אפשרות להגיש לו עזרה,

נפל בהגנת עין-גב. היה קבור בטבריה . אחר-כך הועבר לעין-גב . הניח אחריו

אשה ושתי בנות.