סרן שלמה שלומיק סגל ז"ל

קורות חיים

בן אברהם ושרה, חקלאים במשוב חגלה, מראשוני המתיישבים במושב. שלמה, בנם הצעיר, נולד שם ביום כ' בשבט תש"ו (22.1.1946).ץ סיים את לימודיו היסודיים במושב ואת לימודיו התיכוניים למד בבית ספר תיכון עירוני בחדרה. אהב ספורט (כדורגל וכדורסל) והיה חבר ב"הפועל" בחדרה. אהב מאוד לקרוא ספרות מלחמה או סיפורי מחתרת ולוחמה מסוגים שונים. עם גיוסו לצה"ל, במאי 1964, הצטרף ל"גולני" ומצא ספר המספר על תולדות החטיבה; הוא קרא בו עד כי ידע את עלילותיה של החטיבה ומהלכי הקרבות לפרטיהם. הוא היה גאה בחטיבה וזאת ציין כבר במכתביו הראשונים מן הטירונות. עבר קורס קצינים ושימש כקצין מרגמות. לאחר מכן היה קצין מבצעים. בכל תקופת החניכות שלו הצטיין שלמה בכל המקצועות, לפי עדות חבירו אך יותר משהצטיין כחניך התבלט כבר ועל כן אהבוהו הכול וידעו להעריכו והוא הכיר בתוצאות העלולות לבוא מהחיים הרפתקניים של איש צבא ולכן הכין עצמו לעזו את הצבא לזמן מה וללכת ללמוד בטכניון העברי בחיפה כדי השכלה מהמקצועית לא תחמק ממנו. כשחבריו נפרדו ממנו- היה זה כשבוע לפני הקרב על תל אל פאחר- נשא את עיניו למלחמה וכולו אמור:" אנחנו נעלה על הרמה, נעשה זאת על אף שהמחיר יהיה יקר, יקר מאוד..." בפרוץ מלחמת ששת הימים היה בשירות קבע ושימש בתפקיד של ממ"פ בדרגת סרן. בקרב שנערך בתל אל פאחר שברמת הגולן תוך כדי תנועה לעבר היעד, היה תפקידו להוביל את הטנקים והוא נסע אז בטנק הראשון עד מתחת ליעד. לאחר שביצע את תפקידו עלה על זחל ונסח לחפש את המג"ד- ואז נפגע: זה היה ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיוון תשכ"ז (9.6.1967). הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקד גדודו כתב למשפחתו מכתב תנחומים, אשר בו ציין כי "מסוחר ונאמן היה שלמה לגדוד ולמדינה. סמל ומפות היה לחברכיו. מעולם לא נרתע ולא היסס לבצע את הקשה שבמשימות שהוטלה עליו- וכל זאת בחירוף הנפש ובמסירות עילאית. מותו היה מות גיבורים". בחוברת שהוציאה המועצה איזורית של עמק חפר לזכר בני עמק חפר שנפלו במערכה הוצנח זכרו. כן הונצח שמו בחוברת שהוצאה לזכר תלמידי בית הספר התיכון בחדרה.