סגן חיים קרוליקה ראובך ז"ל

קורות חיים

בן שני היה חיים להוריו. הוא נולד בעיר טרגניימץ ברומניה שם עברו עליו שנות ילדותו. כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, גוייס אבי המשפחה לעבודות כפייה אצל הגרמנים, אבל ניצל וניצלה גם המשפחה הקטנה. בשנת 1948 עלה ארצה אריה האח הבכור, במסגרת של "עלית הנוער", למד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", אחר כך התגייס לצה"ל. חיים הצעיר עלה עם ההורים בשנת 1950, הם קבעו את ביתם בהרצליה. חיים למד בבית ספר יסודי "ברנר" ובתיכון בהרצליה.

בהרצליה פתחו ההורים חנות מכולת קטנה ועבדו קשה לפרנסתם. לרעננה עקרו לאחר שכבר היו שניהם פנסיונרים. במאמץ ובדאגה טיפחו ההורים את ביתם ואת בניהם. חיים גדל והיה לבחור רציני ואחראי, הדריך בשורות הגדנ"ע, עבר קורס עזרה ראשונה והצטיין בידיעותיו וביחסו הרציני לחומר ולעבודת ההתנדבות. את בחינות הבגרות סיים בהצלחה ובאוגוסט 1959 התגייס לצה"ל. הוא הוצב לשרת ב"חטיבת גולני".

"חיים היה בחור נוח לבריות, עם ראש טוב", מדגיש אריה אחיו. "מגיל צעיר זכה בפרסים שונים על לימודיו ושאר הצטיינויות בכל מיני נושאים. בתקופה כבת ארבע שנים בה חייתי באילת, התכתבתי עם חיים אחי. מכתביו התאפיינו בדאגה רבה להורים".

מהר מאוד נתגלתה משיכתו לחיי הצבא. חיים ראובך התענין בהסטוריה צבאית ובטקטיקה צבאית, הוא רכש וקרא הרבה ספרות צבאית - הצבא הפך לענין המרכזי שהעסיקו. לאחר נפילתו הספידו מפקד ב"גולני" ואמר כי מותו של חיים אשר היה בדרגת סגן כאשר נפל, אינו רק אבדה קשה למשפחה ולידידים, אלא אבדה לצה"ל כולו. למפקדיו של חיים אכן היה תכניות ותקוות רבות לגבי הקצין הצעיר והמוכשר.

חיים שרת בגדוד 51 ובגדוד 13 ב"גולני", בזמנים של אי-נחת בגיזרת הצפון. חודשים לפני נפילתו אמר לאחיו: "אריה, אני הולך למשהו קשה ואני לא שקט... אם אצא מזה - יהיה נס..."

חיים ראובך נפל בעת מילוי תפקידו בפעולת לילה באזור תל-קציר.

בנו של האח אריה, נושא את שמו של חיים זכרונו לברכה.