קורות חיים
בן משה ורחל. נולד ביום י"א באדר תרע"ד (1914) בעיירה נסבייז', פלך מינסק, ברוסיה הלבנה. גדל במשפחה שומרת- מסורת, משכילה ולאומית. נתחנך בבית-ספר עברי של "תרבות" ומגיל 13 ואילך היה פעיל בקן "השומר הצעיר" ונשא נפשו להגשמת הציונות בעבודה חקלאית בארץ.
ב- 1928, אחרי גמרו את בית-ספר בהצטיינות, קיבל סרטיפיקט בעזרת אחיו שהיה כבר בארץ. עלה בספטמבר 1929 ונכנס כתלמיד לבית- הספר החקלאי במקוה-ישראל. הסתגל במהרה לעבודת הרפתנות ולשאר ענפי העבודה, אך בעיקר נמשך לכוורנות ובה מצא את יעודו כחקלאי. במקוה-ישראל הצטרף ל"המחנות העולים", ואחר סיימו את חוק לימודיו יצא עם חבריו להכשרה בקיבוץ בהרצליה (שפיים). השתתף כחקלאי מבטן ומלידה בכל העבודות ובעיקר התמסר למכוורת הקטנה שהקים ופיתח אותה בהצלחה. לזמן קצר יצא את הקיבוץ כדי לעזור למשפחה- אמו ואחיותיו (מאביו נתייתם בהיותו בן 5) לעלות ארצה. אחר כך חזר והצטרף לקבוצת "החוגים" ויחד עמה עבר מעין-חרוד להתנחלות- קבע בבית-השיטה. גם שם התמסר בעיקר לכוורנות. חיפש ומצא בנקיקי הגלבוע נחילים של דבורת-הבר, הגיע דרך רביה משובחת עד למלכות גזעיות אמריקניות והגדיל את תפוקת הדבש משנה לשנה. נדד עם כוורותיו לשטחי פריחה באיזורים שונים בארץ, בין יהודים ובין ערבים, וידע לעבור בשלום בכל המקומות. שקד על גידול צמחיה מיוחדת בעלת פריחה אבקנית מאובה להזנת הדבורים. נעשה לאחד מטובי המומחים לכוורנות בארץ. היה בין ראשוני הפלמ"ח ובמלחמת-העולם השניה השתתף בפעולות בסוריה לעזרת הצבא הבריטי נגד אנשי צרפת הוישאית, ואחר-כך שימש בתפקיד מ"כ בחי"ש המקומי והיה פעיל במשך שנים בענייני הבטחון בסביבה היה קשור מאוד למשפחתו (אשה ושלושה ילדים ויתומה משארית הפליטה, שהיה לה לאב), אך הבליג ויצא לנדודי החובה בשירותי הביטחון, וביחוד משהחלו התקפות הערבים על הישוב בחורף תש"ח.
באחת הפעולות נגד ערביי הגלבוע, שהטרידו את ישובי העמק המזרחי ביריותיהם, בהיתקל מחלקת חי"ש בכוחות האויב, העולים עליה במספרים, מצד הכפר נוריס, נפגע עקיבא ונפל- במהרו לעזרת חבר פצוע- ביום ח' באדר ב' תש"ח (19.3.1948), בין שבעת חללי בני העמק, ובהם שלושה מבית- השיטה (הוא ואריה אלקינד ואברהם אופלטקה) שהקיבוץ העלה את זכרם בחוברת מיוחדת הקרויה בשמות שלשתם.
נקבר בבית- השיטה ב- 21.3.1948.