טוראי שלום בושרי בשארי ז"ל

קורות חיים

בן משה ושמחה. נולד בכ"ב בניסן תרפ"ז (24 באפריל 1927) בדרום תימן. בן זקונים להוריו. בן שנתים התייתם מאמו. אביו, שלא נשא אשה שניה, נטש את עבודתו והתמסר לגידול הבן ולעבודות הבית. שלום למד ב"חדר". בן חמש עלה עם המשפחה לארץ (ב-10 בספטמבר 1934) . המשפחה התישבה ברחובות. למד בבית-ספר עממי, ובגיל ארבע-עשרה עזב את לימודיו מחמת דוחק מצבה של המשפחה והתחיל לעבוד בחקלאות ובנין. הצטרף לתנועת "הנוער העובד". ב-1946 עבר עם אחיו לנתניה, למצוא שם עבודה. נעים-הליכות, בעל הומור ורציני כאחד. חסך מפתו כדי לרכוש לעצמו חלקת-אדמה. התנדב ל"הגנה" והתאמן בכל האימונים.

ב-14.3.1948 התגייס לצבא-השחרור והשתתף בקרבות בגליל ובעמק. בקרב היה עשוי לבלי חת, חביב על חבריו ומפקדיו בגלל מסירותו הרבה לרעיון ההגנה על המולדת. חייל למופת. כתב שירים. גם כשבגר ועמד ברשות עצמו ביטא את געגועיו על אמו שלא הכירה: "חסידה צחורה-התשאי דמעתי לאמי, מרחוק תשמע אנחתי". כשבא משירותו לחופשה אמר לחברו:"עדיין לא כלתה המלאכה, נבלה את החופשה ונשוב לכלותה". בשעת הסתערות על האויב בסג'רה הערבית נפגע מכדור בראשו, ונפל בקרב-הגבורה ביום ג' בתמוז בתש"ח (10.7.1948). נקבר בכפר-תבור, וב-22.6.1950 הועבר להר-הרצל בירושלים.