תפריט נגישות

סמ"ר יאיר (מאיר) פרוכטר ז"ל

יאיר (מאיר) פרוכטר
בן 20 בנפלו
בן חנה ומיכאל
נולד בסעד
בג' בחשוון תשכ"ב, 13/10/1961
התגורר בסעד
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס ב-נובמבר 1979
נפל בעת שירותו
בי"ז בתמוז תשמ"ב, 8/7/1982
מקום נפילה: עתלית
באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: סעד
הותיר: הורים, שני אחים ואחות

קורות חיים

נולד ביום ג' בחשוון תשכ"ב (13.10.1961) בקיבוץ סעד שבנגב הצפוני. יאיר למד בבית-הספר היסודי "דעת" בקיבוצו, ובבית-הספר התיכון "יבנה" שבקיבוץ יבנה.

בן בכור הוא היה, ודמותו הייתה למופת בקרב בני-משפחתו הצעירים ממנו ובקרב חבריו. יאיר היה חבר בתנועת "בני עקיבא" ובאיגוד הספורט הדתי "אליצור". חוסנו הגופני מצא ביטוי בפעילות ספורטיבית שבה הצטיין. הוא היה אלוף בשחייה, הצטיין בריצה למרחקים בינוניים, שיחק כדורסל וכדורעף בקבוצת קיבוצו סעד. יאיר היה בוגר קורס מדריכי כדורעף בגבעת וושינגטון.

גבה קומה היה יאיר ורחב-גרם, ישר-דרך, סמכותי מאוד ומקובל על הבריות. הוא זכה לאותות הצטיינות בתחרויות בקפיצה לגובה ובשחייה. בבית-הספר היסודי בקיבוצו הוא זכה "באות הספורט".

בהיותו תלמיד בבית-הספר היסודי התחיל יאיר לעבוד ברפת, כחלק מתוכנית החינוך בקיבוץ. הוא היה מסור לעבודתו, אך היא נראתה קלה מדי עבורו. הוא העדיף לעבוד בהשקיה, שבה דרוש כוח גופני.

יאיר אהב ספרות יפה, גילה נטייה לביולוגיה ולפעמים גם עסק במקצוע זה. הוא אהב ילדים קטנים, והיה משחק איתם כשווה עם שווה. בן 15 שנים, כשלמד בתיכון ביבנה, התחיל יאיר להכשיר את עצמו לקראת שירותו בצה"ל. ברור היה לו שיתנדב ליחידה נבחרת, ועל כן התחיל באימוני כושר.

כחצי שנה לפני שהתגייס למד יאיר בישיבה. הלימודים שם קסמו לו. הוא שאף לשלמות, לא רק אישית, ושאף להשפיע על סביבתו. בחיבור, שכתב בבחינת-הבגרות, הוא ביטא זאת: "אני רוצה לראות את החברה סביבי משתנה בעקבות השפעתי. אני רוצה להביא אותם אל האמת ולהנהיגם בדרך בה אני חושב לנכון ללכת. אני רוצה שהחברה תהיה מורכבת מאנשים שיאמינו באמונה שלמה בקיומו של הבורא וילכו בדרכו ובתורתו. אני חושב שמזה תצא חברה מתוקנת הבנויה על ערכים - חברה מוסרית".

יאיר התגייס לצה"ל בנובמבר 1979 ושירת בסיירת בחטיבת גולני. ביולי 1980 עבר יאיר קורס סיירים. בראשית שנת 1981 הוא עבר קורס מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. לאחר מכן, עבר יאיר קורס מש"קי סיירים ועלה לדרגת סמל. בפברואר 1982 הוא עלה לדרגת סמ"ר. במלחמת שלום הגליל היה יאיר עם יחידתו בחוד הכוח, שכבש את הבופור. הוא המשיך במסע הקרבות לאורך כל הדרך בגיזרה המערבית בלבנון.

ביום י"ז בתמוז תשמ"ב (8.7.1982), כחודש אחרי שפרצה המלחמה, היה יאיר בדרכו לקיבוץ העוגן, להשתתף באזכרה ביום השלושים לנפילת חברו בקרב. הוא נסע ברכב צבאי, בכביש תל-אביב-חיפה. כשעבר ליד מעקף עתלית, אירעה תאונה, ויאיר נהרג יחד עם עוד שני נוסעים שהיו איתו, בן 20 שנים הוא היה במותו.

מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: יאיר היה מעמודי התווך של צוותו ושל היחידה כולה, כוחו הגופני, הרצון העז, ההומור האופייני, המחשבה הבהירה והעמוקה, ומעל לכול - אמונתו החזקה בצדקת הדרך, הפכוהו לאחד החיילים הבולטים ביחידה ואחד האנשים שהופכים למקור של הערצה וחיקוי לחיילים צעירים יותר".

יאיר הובא למנוחות בבית- הקברות בקיבוץ סעד, הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

קיבוצו הוציא לאור חוברת להנצחתו.











מסלול ניווט לזכרו - כרמל-שויצריה הקטנה.

בניית אתרים: