קורות חיים
בן צבי ולאה. נולד ביום כ"ד בכסלו תרפ"ג (14.12.1922) בעיר אסן שבגרמניה. עלה לארץ בשנת 1933. כבן להורים עולים בתקופה ההיא לא יכול אלא לסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בחיפה ואז יצא לחיי-עבודה ועזר למשוך בעול-הפרנסה. משנת 1936 היה חניך "המחנות העולים" בחיפה ואחד מפעיליה. מן התנועה- להכשרה: הוא נטש את בית-הוריו, עזב את ההווי העירוני והכשיר עצמו לחיי-קיבוץ במשק בית-השיטה. עם סיום שנת-הכשרתו הוחלט על גיוס לפלמ"ח (סוף שנת 1942) ואחרי שנתיים במסגרת זו היה בין ראשוני-המתישבים בבית-קשת. שם נשא לאשה את חברתו מילדות. בגלל מחלה קשה נאלץ לחזור העירה אך החיים בה לא היו קלים ביותר- ולא רק בגלל יסורי הגוף, כי אם בגלל יסורי הנפש וחבלי-קליטתו בחיי-העיר אחרי שהותו בהווי-הקבוצה.
עם ראשית מלחמת-הקוממיות היה מפקד-מחלקה בנגב (רביבים), השתתף כלוחם וכמפקד בקרבות שונים ולבסוף התיצב לשירות-קבע בצה"ל. כאן מצא את סיפוקו כמחנכם ומדריכם של נערים ונערות בגדנ"ע. בעבודתו זו השקיע את כל לבו ונפשו ואף לא התפנה, אלא לעתים רחוקות, לבלות בחוג-משפחחו, כי כל שאיפתו היתה חינוכו והדרכתו של דור לוחמים ופיקוד עליהם- ומבוקשו זה ניתן לו בהימנותו למפקד-פלוגה בדרגת סרן. ביום כ"ו באייר תשט"ו (18.5.1955), בשעת מילוי חפקידו, עלה על מוקש בסביבות כיסופים, נפצע ומת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה וילד.