רב"ט צבי צביקה מריל ז"ל

קורות חיים

צבי (צביקה) בן אהרן וחסיה, נולד בקיבוץ גבעת-השלושה ביום ב' בטבת תשי"ב (31.12.1951). למד והתחנך בקיבוצו. השתייך לתנועת "הנוער-העובד". התעניין בספורט ועסק בו. היה אהוב על כל יודעיו.

התגייס לצה"ל בסוף אוקטובר 1969. תחילת דרכו בצבא הייתה קשה, אולם הוא ידע להתגבר על כל המכשולים באמצעות ההגיון, השכל הישר, המרץ והתושיה אשר נתברך בהם בשפע. הוא ידע להקנות ביטחון מלא לכל הסובבים אותו. תמיד ידע לעזור, לעודד ולומר מלה טובה, לחייך חיוך מקסים ועם זאת, כמפקד - ידע גם להיות תקיף בנתנו פקודה, שאין עליה עוררין. באימונים ובמבצעים היה הנועז והנמרץ מכל חבריו. הוא אהב מכל את המרחבים הגדולים, במקומות בהם יכול היה להימצא לבדו. כאשר היה בקורס צניחה, ולאחר שצנח פעם ופעמיים הגיע הביתה ואמר: "גדול! זה עצום! אתה לבדך - ואתה מרחף - חויה עצומה!".

בתחילה לא רצה לשמוע כלל על "גולני", אבל לאחר שהגיע שמה התאקלם ונטל גם חלק בפעולות מעבר לגבול. הוא היה ביישן במקצת מטבעו, ועבר זמן מה עד שהתרגל למצב, אבל לאחר שהתרגל לחברה החדשה ולאנשים, מצא אתם שפה משותפת. צבי התגלה כבעל אישיות רגישה ואנושית בעת היותו בתעסוקה באיזור רצועת עזה, כאשר נתגלתה לעיניו הטרגדיה של העם הערבי במלוא עוצמתה. הוא מצא בהתנהגותו את שביל הזהב, כדבריו: "אסור לגרום למצב שבו יוכל ערבי להטיח בפניך את אשר עם לבבו, באין יכולת להגיב על-כך כרצונך, ובמקביל לכך צריך להביא אותו לידי חרדה".

אור ליום י"ט באייר תשל"א (13.5.1971), נפל בעת מילוי תפקידו. צבי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת-השלשה. בן 19 בנפלו.

במלאת "שלושים" לנפילתו הופיע "עלון הגבעה" בגבעת-השלושה שהוקדש לצבי; באייר תשל"ב הוציאה גבעת-השלושה לאור חוברת בשם "צביקה" ובה דברים משל עמיתיו, מפקדיו וחבריו.