רב"ט יקותיאל "קותי" פונט ז"ל

קורות חיים

יקותיאל פונט בן זלמן וחינקה, נולד בפתח-תקוה ביום כ' בטבת תר"ץ (20.1.1930). למד בבית-הספר לילדי העובדים בפתח תקווה בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. עוד בהיותו צעיר לימים הכירו מוריו בכשרונותיו הרבים. במשך לימודיו בגמנסיה "הרצליה" בתל-אביב נמשך במיוחד אחר מקצועות המתמטיקה, הפיסיקה והכימיה וסיים את הגימנסיה בהצטיינות במתמטיקה. היה חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד" ובהגנה בפתח-תקוה. היה צעיר בעל מחשבה בהירה והגיונית, כושר ניתוח ושכנוע ועם זאת אדם רגיש, צנוע ומצפוני. עם סיום לימודיו התלבט בבחירת דרכו. האם לקבל את דעת חבריו לגרעין "ארז" ולהצטרף לפלמ"ח או ללכת אחר נטית ליבו לפלי"ם. "הפלי"ם", טען, "משמעו הצלת יהודים, עליה לארץ ישראל, מאבק בבריטים. התגייס לפלי"ם אך לא התנתק מה"גרעין".

באוגוסט 1947 הצטרף קותי לחבריו להכשרה מגויסת (גרעין "ארז") בקבוצת כינרת, אך הוסיף לחלום על עתיד משותף בכיבוש הים.

בחודש ספטמבר 1947 עוד לפני החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, זמן קצר אחרי הגיעם לקבוצת הכינרת, התגייסו כל חברי גרעין "ארז" לפלמ"ח. במסגרת הפלמ"ח השתייך גרעין "ארז" לחטיבת יפתח - הגדוד השלישי.

קותי וחברים נוספים, יצאו לקיבוץ שמיר לאימונים צבאיים.

ההחלטה על קום המדינה בכ"ט בנובמבר והמלחמה שפרצה בעקבותיה העמידה את עצמאות ישראל בראש סולם העדיפויות. קותי וחבריו מצאו עצמם עומדים בחזית בגליל עוד לפני ההכרזה הרשמית על "מדינת ישראל".

בחודש פברואר, אחרי שהשתתף בקרבות על השליטה בגליל נשלח קותי לקיבוץ "דליה" לקורס מפקדי כיתות של הפלמ"ח. בקורס השתתפו עוד ארבעה מחבריו לגרעין. זה היה קורס בן 42 ימים. אחרי הקורס השתתף בקרבות: טבריה, רמת יוחנן, צפת, פיצוץ גשר הבניאס והליטאני ובכיבוש נבי יושע.

כשעמק הירדן הועמד בסכנה והצבא הסורי פרץ אליו לכובשו, נשלח קותי עם חבריו לעזרה ליישובי העמק והגן בחרוף נפש על מבואותיו. משטרת "צמח" היותה סכנה ובסיס למתקפות. הקרב על המשטרה אור ליום י' אייר תש"ח (19.5.1948) היה אחרון בשורת הקרבות בהם השתתף ויום אחרון לחייו. המחלקה צעדה לעבר משטרת צמח. קותי פקד על כיתתו והאמין ביכולתה לבצע את המשימה. בית הספר לשוטרים, שהיה בתחום המשטרה, נכבש בקרב קצר. בשכנותו עמדה המטרה: המשטרה.

משטרת "צמח", כמו כל המשטרות שבנו הבריטים בארץ, היתה מבנה מבוצר. הקירות החיצוניים היו עבים במיוחד. קותי פקד על החבלן לגשת עם חומר הנפץ כדי להרחיב את הפירצה, שנפערה בהתקפה הקודמת. החבלן ניגש, הניח את חומר הנפץ, ניסה להפעילו, אך משום מה חומר הנפץ לא פעל.

קותי התפרץ בראש כיתתו כשבידו האחת ה"טומי" ובשניה רימון יד. הזמן היה קצר מדי, האויב הבחין בלוחמים והבין את מטרתם. נדרשה החלטה מהירה. כל שניה של עיכוב הייתה יכולה להיות גורלית. כשהגיעו 3 מטרים לפני הפירצה נורה במכונת יריה שארבה לו ונפל במקום ב-19.5.1948.

הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בדגניה א' ביום 21.5.1948 ונקבר בקבר אחים. היה בן 18 שנים ו-4 חודשים.

הקרב האחרון בו השתתף על משטרת צמח לא נרשם כקרב הרואי בתולדות מלחמת השחרור. ברבים מספרי קורות אותם ימים אינו מוזכר כלל, אך מהלכו, סיומו ומשמעותו היו ונשארו בלתי הפיכים לקותי ולבני משפחתו.

דפים לזכרו נכתבו בחוברת "ארזים שנגדעו" של גרעין "ארז החולשים".