סגן נחום חומי זרחי ז"ל

בניה!
אם ארצה במכתב זה לכתוב לך את כל המתרחש בנפשי כעת - מובטח לי שלא יספיק לי הבלוק הזה.
עם רדת הגשם הראשון, עם פרוח אבק הדרכים הקיצי, פרחה לה שנה שלמה.
עם נבוט הזרעים הראשונים על פני האדמה עם צבעם הירקרק-צהוב, אשר אין בו מן הירוק הכהה השופע חיים ומן הצהוב המושלם, הבשל - נבטה לה שנה חדשה בשדה חיי. וגם לה צב משונה אשר את הרכבו לא ידעתי...
--- ימים ולילות יתרוצץ מוחי ויחשוב מחשבות על העם היהודי ועל מצבו כיום. על זה לא אכתוב לך כרגע. אולי פעם עוד נשוחח על נושא זה. אבל דבר אגיד: אם העם היהודי לא יעשה איזה מעשה גדול שיזעזע את עצמו ואת העולם - לא יקום ולא יהיה עם יהודי לעולם!
אחיך,
חומי
יום ד', כ"ד כסלו, תש"ג


לבניה, רב שלום!
החוזרות למולדתן, העוזבות ארץ קדם, מלמעלה דרישת שלום לי שלחו מארץ הנילוס, מחיילים יהודים וממך - החסידות.
לאט ובשקט תדאינה, תשלחנה מבט תוך הרכנת ראש ארוך-הצואר ואדום המקור וכאילו עגמו מעט על עזבן ארצנו.
ותמיד עם בואן, הן כאילו מביאות בשלות מעופן משהו טוב, עיף ומתגעגע וגם משהו רועש וגועש, - את האביב.
ומזכירות הן עולם ירוק ופרחים אדומים, ריח שחת קצורה וסוסים רתומים למגוב, גבנוני ערמות בשורות, שורות ארוכות, ועל רקע הירוק יתבלטו מערמים בשדות ולבם שש וגועש עם אביב...
--- ואתה, אם במבט לא לוית אותן עד הנה ואם לא החיו בך זכרונות יפים אלה - יעשו זאת אולי המלים הללו. - שמעתי על הנעשה בגדוד שלכם ואני מרגיש את האוילי שבמצבכם כיום, את ההרגשה של אזלת-יד מעורבת בהרגשת דלות-מעש.
אך ברצונכם, גם תקופה זו תעבור. --
ולהתראות
חומי
נהלל, ז' ניסן תש"ד


לחוזקה, רב שלום.
ושוב עומדים אנו נפגעים בנפשנו מאותו החטא הקדום המלוונו זו דרך רבה - למן המרד במדבר ועובר דרך פרשת יהודה ואפרים, הפרושים והצדוקים ועוד ועוד, עד ימינו אלה, עד קברו של איתן...
רושם כבד עשה בארץ אותו מקרה, ובנהלל - על אחת כמה וכמה. קשה להשלים עם מות זה. פשוט לא רציתי להאמין, שלא נראה עוד את "הארוך", החייכן, כשחיוך הנצחון על פניו בשובו הביתה. ההיה מגיע לו סוף כזה?...
--- רגש כפול ממלא את הלב היהודי בארץ, אך יש תקוה שנקבל את הטוב ונדע להתגבר על הרע עוד בתחילתו. נעשות הכנות בארץ בקנה-מידה די הגון לקדם את פני הרעה - - - גם נהלל משתתפת בהכנות אלו, 18 נהלליים נמצאים כיום בגליל. ובכלל, חיים קצת את מתיחות השעה.
עד כמה שאני מכיר אותך, ודאי רוצה אתה לעשות מעשה ולקפוץ קפיצה גדולה חזרה ולהיות כאן. אך - לאט לך!... השמועות כאן הן די קשות בקשר לנעשה אצלכם, בין במצב רוחם של הפליטים ובין ברמתם של השליחים. וכפי הנראה, שתקופה קצרה ומעורפלת זו קשה שבעתיים. - - -
בעבודתנו בנוער אין חדשות מיוחדות. בשבת הבאה תתקיים הפגישה השניה של המדריכים, דוגמת זו שהיתה בנהלל (על הקודמת כתבתי לך).
עושים אנו את ההכנות לקראת "מוסד ההמשך" בירושלים, שיהיה השנה מרובה משתתפים. יהיו שני מחזורים צעירים ואחד ממשיך.
מקימים עכשיו ארגון של בני מושבים, שהגרעין שלו הם בני באר-טוביה ואליהם רוצים לצרף את כל הארגונים בזעיר-אנפין, שקמים במקומות שונים ונופלים בגלל מעוט החברים. יש גם אדמה בשביל מושב מקווה זה בסביבת באר-טוביה. --- בקרוב תהיה אספת היסוד של הארגון - ונראה...
הקימונו סו"ס את ראשית הקשר עם השליחים שלנו, בזה ששלחנו לכולם חבילות ובהן מעט חומר מהארץ. אני מקוה שגם אליכם יגיע חומר זה. כתבו אם חסר בו משהו מיוחד או להיפך.
הוטל עלי להיות המקשר בין השליחים שלנו ובין התנועה. אנסה לקיים מצוה זו כהלכה, ולכן, כתוב ועוץ עצה כיצד לעשות זאת.
--- ובינתים, הטבע את שלו עושה - ראשוני הגשמים כבר ירדו ואתם באה שנה חדשה. נשטף הישן, היבש, פסק אבק-דרכים הקיצי ובמקומו - ראשית הצמיחה. וכך מתחיל שוב מעגל חדש, מעגל צמיחה, אשר מדי שנה בשנה חדש ויפה הוא, אשר גם בתוכנו משהו מחדש עמו. ולי זו תקופה התובעת ממני חשבון נפש, כי עברה כבר שנה מאז צאתי את הבית...
בנוער הנהללי אין חדשות, אך גם כאן חל שנוי לקראת החורף, כרגיל. התחילו שוב לקיים את העתון החי ויש גם תכנית לסדרת הרצאות, וצריך לקוות שיעלה הדבר.
--- כתוב על עבודתכם, על החומר במחנות, על פגישת ארץ-ישראלי עם הגולה, עם אירופה... כתוב.
ואסיים בברכה חמה להצלחת מפעלנו בארץ ובגולה.
שלך,
חומי
נהלל, י"א חשון תש"ח