טוראי שמואל הילדסהיים ז"ל

בעיר שרדז, בפולין, נולד אחינו שמואל ז"ל בשנת 1924.
זוכרות אנו אותו משחר ילדותו - תקיף, אמיץ, ער, ספורטאי מובהק ושוחר הרפתקאות. לא מעט מכות ספג מ"גויים" על שום העזתו.
שמואל היה בן 12 כשאביו מת עליו. כעבור שנה, לכבוד ביקורו של הרברט סמואל, ניתנו 100 סרטיפיקאטים לילדי גולה. שמואל זכה באחד מהם. הוא חגג את ה"בר-מצווה" שלו ונפרד מהגולה.
עוד זכורה לנו קריאתו בעד חלון הרכבת: "עוד נתראה".
הוא לא חיבב את העיר ונמשך לכפר. ומשהתקשר בחיפה לתנועת השומר-הצעיר הא"ית - יצא עם הראשונים להכשרה לבית-אלפא.
את ביתו מצא בקיבוץ. כאן הרגיש את עצמו בפעם הראשונה בסביבתו הטבעית. שייך היה לקיבוץ בכל מהותו והקיבוץ היה "שלו". בכל מאודו שמח בחגי הקיבוץ ודאב את עתות-האבל. זוכרות אנו את שמואל מופיע אצלנו במכנסי-החאקי ובחולצה הכחולה, כולו אומר עלומים ורעננות. תקופה זו של היותו בקיבוץ היתה תקופת האושר בחייו.
ומשנשקפה הסכנה לאושרו זה, לביתו האמיתי ולכל אשר השיג בחייו - גם וללא מחשבות יתירות התיצב בשורות המגינים. אך לא הספיק כמעט לשתף עצמו במלחמה וכבר פגעו בו כדורי המוות.

אחיותיו