הכפר תאופיק התחתון נמצא במישור בקעת תל-קציר, למרגלות הרכס העולה ומטפס אל הרמה הסורית. הכפר בנוי משני חלקים עיקריים, כשבתוכו מספר תעלות קשר וכשתי כיתות של חיילים סוריים. בגובה של כ-120 מטר מעליו, נמצא כפר האח שלו תאופיק העליון: כפר מבוצר, ובו כוחות אויב וכלי נשק אוטומטיים רבים.
על הרכס, מצפון ומדרום לתאופיק, ממוקמים מס' מוצבים סוריים חפורים ומבוצרים, ובהם עמדות קבועות לכלי נשק ארוכי טווח, אשר שלטים באישם על מרבית שטחה של הבקעה ומגיעים עד לקיבוצים תל-קציר והאון. למעלה, על הרמה, נמצאים כוחות ארטילריה סוריים מסוגים שונים ובעלי טווחים שונים, וזרקורים גדולים, המוצבים על קו הרכס, מאירים את השטח באור חזק כשגוברת המתיחות בגבול.
מפקד החטיבה חשש מהתערבות כוחות סוריים הנמצאים בסביבה - אם באש ואם ע"י תגבורת. לכן נקבעו בתוכנית מספר כוחות, אשר תפקידם היה לאבטח את אזור הפעולה, או לשמש בסיסי אש יציבים ומדויקים כנגד בסיסי האש הידועים של האויב. ואולם היעד המרכזי, ובו כוח האויב הגדול ביותר, היה הכפר. כיבוש יעד זה הוטל על הכוח המעולה בחטיבה - פלוגת קורס המ"כים.
בפעולה זו השתתפו כוחות מכל יחידות החטיבה, כשהמפקדה יושבת במוצב חוסן.
30 בינואר 1960. 11:20 בלילה. טורים טורים יצאו אנשי "גולני" אל עבר היעד. אחריהם נע טור הזחל"מים; שנשא את מטעני הנפץ שנועדו "להרים" את בתי הכפר תאופיק. לאחר כשעה של הליכה רגלית, כעשרים דקות לפני חצות, היה הכפר בידי כוח הפריצה. הבתים נסרקו בזה אחר זה ונמצאו ריקים. באחדים מהם נמצאו פיתות טריות, קומקומים מהבילים, ושמיכות, שחום גוף עוד נותר בהן. הכפר נכבש בלא קרב.
אלא שלא הכול התנהל על מי מנוחות, עוד לפני הפריצה לכפר נתקל אחד מכוחות החסימה בעמדה סורית מוסוות היטב. הסורים פתחו באש על כוח המשנה, וממכת האש נהרגו שניים מחיילינו. כמה אחרים נפצעו. מפקד הכוח הורה מיד לבצע איגוף, ואחת היחידות החלה לדהור במעלה המדרון. בהסתערות רימונים בחוליות, חוסלה העמדה. נמצאו בפנים שלוש גוויות של חיילים סוריים. כל השאר נמלטו בינתיים, כשהם נוטשים את העמדה על הנשק והציוד שבה.
העמדה נכבשה אומנם, אך חילופי היריות גרמו לסורים להבחין בנכחותם של חיילי "גולני" בשטח. אש תותחים, מרגמות ומקלעים החלה נורית לעבר כוחותינו, גם לעבר הכוח שהיה בתאופיק התחתון.
האש הכבדה, ובמיוחד הארטילריה, מנעו מן הסורים לשמוע את רעשי הזחל"מים של הטור המשוריין, שעשה דרכו אל יעדו. הטור נע מוסתר, בערוץ ואדי, עד שהגיע לשטח מישורי, שהיה מרוחק כדי קילומטר אחד מהכפר. מפקד הכוח (הסמח"ט) ידע, שנגד פגזי התאורה אין מה לעשות, אך הזרקור רב העוצמה שהאיר לכיוונו ממוצב תאופיק העליון, לא מצא חן בעניו.
"זווית אחד, כאן זווית שתיים. אודה לך מאוד אם תואיל לכבות עבורי את הזרקור"- אמר לתוך מיקרופון מכשיר הקשר. בתוך דקות ספורות "כובה" הזרקור באש הטנקים. "זווית אחד כאן זווית שתיים. מודה לך בשם כולם..."
עתה נכנסו הזחל"מים לשטח החשוף. מפקד הכוח גילה, כי בשל החשכה טעה בניווט וסטה מן הנתיב המתוכנן. "אורות מלאים!"- פקד, והטור פרץ בדהרה קדימה אל עבר הכפר, כשפנסי הזחל"מים מאירים את הדרך. עד שהבינו הסורים את המתרחש והסיטו את אישם אל כלי הרכב הדוהרים- היו הזחל"מים בתוך הכפר.
החבלנים מיהרו לקפוץ מכלי הרכב ולפרוק את מטעני הנפץ. מסביב נחתו פגזי מרגמה. במהלך טיהור הכפר נהרג אחד החיילים ושלושה אחרים נפצעו. אותה עת התמקמה החסימה הצפונית של לוחמי "הנמר המעופף" במקום המיועד. לפתע נראתה דמות מתקרבת בריצה כשהיא צועקת: "חסן! חסן!" כשגילה הצועק כי במקום חסן ניצב מולו דדה מרמת-יוחנן, ניסה להרים את רובהו את נקטל מיד.