אלבום תמונות
הורים, חברים, שכנים וחיילים יקרים,
אני ניצב כאן מולכם על מנת לנסות ולספר לכם מי היה דורון הירשקוביץ בעייני ובעייני חוג החברים הקרוב עליו שהכיר אותו במשך למעלה מעשר שנים.
להכיר את דורון במשך למעלה מעשר שנים זה לעשות עם האדם המיוחד הזה המון דברים בפעם הראשונה:
לעשן איתו את סיגריה הראשונה.
להקפיץ איתו את הטקילה הראשונה.
להבריז איתו מהשיעור הראשון.
ולרקוד איתו עד אור הבוקר במסיבה הראשונה.
להכיר את דורון במשך למעלה מעשר שנים זה ללמוד להכיר את השיגעונות הקטנים שלו, את האהבות הגדולות שלו, לראות אותו אצלך בבית ישן, אוכל, מתקלח ורוקד בידיעה ברורה שהאדם הזה ילווה אותך במשך כל ימי חייך.
להכיר את דורון במשך למעלה מעשר שנים זה אומר לחרוש איתו ברגליים את הארץ, מהחרמון דרך טנטורה ועד אילת. ולהיות חבר של דורון במשך למעלה מעשר שנים זה לדעת שבמידה והוא היה רואה אותנו
מזילים כאן דמעה, הוא היה מכלה את כולנו במכות.
אבל, בשנתיים האחרונות נוסף אלמנט נוסף להכרות עם דורון והאלמנט הזה נקרא "מסייעת 51 בגולני" ומשמעות הדבר הייתה, שלא הייתה שיחה אחת או פגישה אחת שבה לא דיבר דורון עם חיוך על שפתיו וניצוץ בעיניו על הגדוד, על המחלקה ובעיקר על גולני - המשפחה החדשה שלו!
לפני כחודשיים הגיע אלי דורון כהרגלו וקרא חיבור שהיה מונח על שולחני: "במרום, על יד כיסאו של הקדוש ברוך הוא, ניצב מיכל גדול עשוי זהב טהור ומלאכים לבנים-צחים כשלג-מתעופפים בין שמים לארץ ובקנקנים של זהב, מביאים את הדם שנשפך למטה ויוצקים אותו לתוך המיכל, בזהירות נושאים המלאכים הלבנים את הדם, בזהירות ובאהבה, פן תלך לאיבוד טיפה מהדם, דמם של חיילים גיבורים! האלוהים שולח לעבר המיכל מבט תוגה והשטן השחור, שעומד על יד המיכל נחפז להכריז "ריבון העולמים! המיכל עדיין לא נתמלא! מיכל הזהב עדיין לא מלא עד שפתיו! ואז פונה זקן המלאכים הלבנים של הקדוש ברוך הוא ואומר 'ריבון העולמים, עד מתי? עד מתי ירווה דם בניך את אדמת ציון?' וכשהאלוהים אינו עונה ממשיך זקן המלאכים ושוטח בפניו את תפילתו, 'יהי רצון מלפניך, ריבון העולמים, שתהא זו הפעם האחרונה שדם בניך נשפך בציון.' והאלוהים אינו עונה. המלאכים הלבנים מביטים באלוהים ומנסים לנחש את תשובתו על פי הבעת פניו, אך הם אינם יכולים לעשות זאת משום שפניו אפופות בלהבות אש אדירות! ורק השטן השחור, מחכך את כנפיו זו בזו ומפנה את מבטו למטה, לעבר אדמת ציון ולבנון!"
דורון קרא את החיבור מספר פעמים ובחיוך שכל כך אפיין אותו, הסביר לי שהוא ימשיך להלחם על קדושת הארץ ככל שיידרש גם אם הדבר אומר שהוא יסכן בכך את חייו שלו ועל מנת להדגיש את דבריו הוא הוסיף מתחת לחיבור את משפטו המפורסם של יוסף טרומפלדור: "טוב למות בעד ארצנו".
כי מי שלא הכיר את דורון, לא ידע את פירוש המילים "אהבת הארץ והמולדת" ומי שלא הכיר את דורון, לא יוכל לעולם לדעת את פירוש המילים נחישות, דבקות במטרה והצטיינות.
ולכן, הדבר היחיד שנותר לי לעשות, הוא להודות לך על אותם רגעים נפלאים שחלקת איתנו ולבקש מכל החברים שלך - מהאחים שלך - להצדיע לך בפעם האחרונה! הצדעה של כבוד, הצדעה לחבר, הצדעה לאח שלא יעזוב אותנו לעולם ולהבטיח לך בשבועה,שאנחנו - האחים שלך - נמשיך לשמור ללא פחד ביחד עם האח הקטן שלך - האח הקטן של כולנו - על גבולות הארץ והמדינה שכל כך אהבת, גבולות מדינת ישראל.
17/8/99
הספד מפי דני גרשקוביץ
בהלוויה