סמ"ר דורון הירשקוביץ ז"ל

אלבום תמונות

דורון יפה שלי.
הייתי עכשיו ב"זולה" שלנו , אבל לא רציתי לעשן. הרבה אנשים היו והלכו, אתה היית איתי ואז לקחו אותך. איפה אתה? חיכיתי שתגיד לי שאתה בצבא ועייף, ואז תצחק
ותגיד לי "תסתובבי" ותהיה שם. ותחבק אותי ולא תפסיק וכל העולם שוב יהיה ציני. רציתי שתשאל אותי שאלות אמיתיות ופשוטות. רציתי להרגיש שוב שהחיים משעממים
ושאני נשחקת בתוך הכלום. רציתי להצטער שאנחנו קצת רחוקים בגלל שאני כבר שייכת למקום אחר וגרועה בלשמור על קשר. רציתי שתדליק לי סיגריה "מרלבורו" אדומה אחרי ששעה אני אבקש ממך אש ולא תשים לב. רציתי לצעוק אליך ששוב שמת מזרחית באוטו.
רציתי שתמלמל משהו לא ברור ושכולם יצחקו ורציתי לראות את המבט המקסים שלך ואת הידיים שלך.
ואז לקחו גם אותי.
דיסק של DEPECHE MODE ברקע. אהבת אותם קצת. אתה יכול להגיד שלא אבל אני יודעת שכן.
אתה זוכר כמה היינו רוקדים ביחד? ואני בכלל שונאת לרקוד עם מישהו בדרך כלל. אבל אתה עם הוודקה , עם הקש ביד , והמילים שהיית ממציא , אתה רקדת איתי. רציתי שניפגש בסיטי-הול. אתה יודע. כבר לא תוכל לנסוע איתי (אני מצטערת) ולא תוכל לשמור לי על המפתחות של האוטו בכיס (אתה היחיד של התלונן). אבל היינו מדברים ליד הבר, והיית שומר גם עליי ואפילו לא ראית את התמונות היפות שלנו מהרגילה הראשונה שלקחנו ביחד.

דורון המקסים שלי. אתה הגיבור שלי ותמיד נהיה ביחד. ובכל פעם שהיינו נפגשים היית יותר יפה ויותר ריחני וטהור, והלב הטוב שלך.איפה הוא עכשיו?

דורון שלי , אני לא יכולה לדבר , אני רוצה שנלך לרדת על איזה ויסקי או רום או מה שלא תרצה... ואני רוצה את המבט שלך בחזרה.

עוד ארבע שעות המפגש שלי עם המוות. אם היית במקומי היית אומר לי שאתה לא יכול לבוא ואז מפתיע כמו מלך. ואיפה למדת את כל השטויות האלה שלך? לשקר לי ולהצחיק. ולבלבל אותי כל הזמן. מי יחבק אותי כמוך? ומי ישאל מה המצב? אני לא אלך לישון. אני אתך (ואתה מכיר אותי).
אתה רואה איך המילים מתבלבלות? אבל זה לא חשוב. הכי חשוב זה להתמסטל ולשכוחשהחיים מסריחים ושלא טוב , ושאין איך להוציא את זה בכלל. אבל לא חשוב. מי אני בכלל מול הכל? הצרחה קורעת את האוויר שמהול בצחנת המוות ואני לא יכולה לחבק בקושי, וגם לבכות, כי אני אתך מרחפת למעלה ולמטה, לא עוצמת עין יותר ולא אוכלת, לא אוהבת ולא שונאת.

אני יודעת שלא כואב לך עכשיו כי אתה יותר מדי טהור והכאב לא יכול לחלחל יותר מדי פנימה. אתה מוגן עכשיו. הלכת כי היה לך נמאס. את הכחול שראית לפני ולא הספקת לספר לי עליו כי עברתי למקום אחר.
אני הולכת עכשיו לעשן ומחכה שתתקשר להגיד לי איך יצאתי בטלוויזיה כי אתה בטח בין היחידים ששמו לב ולא תשכח לי את זה בחיים. אתה תעשן איתי את הסיגריה ביחד כי
עישנתי כבר יותר מידי היום. אחר כך נעשה סבב חברים ואת מי שיבכה יותר מדי נחבק. אני אחייך חיוף עצוב ואתה תסתכל במבט מבין ותלטף את הלחי עם הזיפים ואת היד השניה תשים על המותן. וכשתרצה ללכת תעשה לי סימן. אין לי פה אוטו אז תיקח אותי אתך. לאט או מהר רק את אתה יודע. עם היד נשתה את השמיים ונירדם ביחד לנצח.
אני מתגעגעת כל כך ,כל כך, כל כך. ועכשיו כבר שלוש בבוקר בערך(זאת ההרגשה) דיסק של PINK FLOYD ואני עדיין ערה. הייתי בחדר שלך ושכחת את הג'ל לשיער שלך פתוח. הנעליים היפות שלך ובשרוכים פתוחים. קופסאות סיגריות אדומות סגורות. שינית את החדר ובכלל לא אמרת לי. ועל השולחן בפינה ספר המחזור שלנו, עם התמונה היפה בכריכה, ואתה מחייך את החיוך עם השיניים השובבות
שלך. ואני מקבלת כוחות מהריח שלך, מהריח של השם שלך.

בהלוויה היית לי חסר אז כמעט ונכנסתי פנימה. נגעתי בך מסביב. כולם היו נסערים ואני רק הרגשתי אותך בי, וידעתי. איזה כיף שאתה רואה אותי כמה שכולם אוהבים אותך ומעריכים אותך. כמה שאתה יצירת מופת, וגיבור , ועקשן, ולוחם ודמות נערצת. איך כולם בכו והיו שם בשבילך, והייתי רוצה שתקלל או תחבק או תגיד משהו בשקט, וראיתי אותך ישן שם בתוך הפרחים , ליטפתי אותך מסביב והתגעגעתי.

אל תישן יותר מידי זמן.
דורון שלי

אוהבת,
טל ארגמן