סמ"ר דורון הירשקוביץ ז"ל

אלבום תמונות

לדורון.
איתך אני מכיתה ג' ביחד, אני מנסה להיזכר בתקופה היותר רחוקה שבה היינו ביסודי, שבו היינו הולכים לערבי כיתה והיינו משחקים כדורגל ביחד ונוסעים ביחד אופניים.
דורון אלה רק חלק קטן מהדברים שהיינו נהנים מהם יחד. קשה מאוד להביע על דף נייר רגשות וכמה אני רוצה אותך פה לידי שתצחיק, שנדבר ביחד. כאשר הבנתי שאתה הוא ההרוג בהיתקלות הרגשתי שאני איבדתי חלק ממני, חלק מהילדות שהיתה לנו ביחד עברה לי בראש, חשבתי על אחיך גיל, על ההורים שלך ועל החברים. השעות שעברנו בשטח היו השעות הקשות ביתור שאני חברך יודע שאתה מת ואני לא יכול לעזור לך! לא רציתי להאמין שאתה מת, עד שחילצו אותנו חשבתי אולי אתה חי וזאת היתה טעות. אפילו נפגש עוד פעם. אלב אחרי זמן מה הבנתי שאתה הוא ההרוג, דורון! משהו חסר בפלוגה, בבית והחסר הוא אתה. אתה לא מתאר לעצמך כמה אתה חסר לחברים ולמשפחה הייתי נותן הכל רק שאתה תשב כאן לידי ונצחק על הדברים שעברנו כאשר היינו קטנים ועל הפלוגה והחברים.
דורון, החיים ממשיכים אבל לא באותה צורה לא למשפחה ולא לנו (לפלוגה). דורון, תשמור על המשפחה שלך ועל המשפחה השניה שלך (משפחת גולני).
דורון היו כל כך הרבה דברים שרציתי לכתוב אבל פשוט לא יכולתי להעלות אותם על הנייר ואני מצטער.

אוהב אותך תמיד חברך יניב רוזנטל.

למשפחת הרשקוביץ -
למרות שבמצבים כאלה קשה מאוד לנחם משפחה וכל מה שנגיד ונכתוב לא יפחיתו את הכאב, רק תהיו חזקים בשביל דורון כי זה מה שדורון היה רוצה שתעשו.
אוהב אתכם ותמיד אהיה אתכם.

"רק הנשמה יודעת גודל הכאב"

יניב רוזנטל